החברים נסעו לטייל יחדיו – ונהרגו

חמשת ההרוגים בפיגוע: איציק קולנגי מפ"ת, אמיר מנשה מפ"ת, מאור הרוש מעכו, אליאור פרייס מעכו וכוכבה שריקי מראשון לציון.

בן שאול , כ"ט בתמוז תשע"ב

כוחות מד"א מטפלים בפצועי הפיגוע
כוחות מד"א מטפלים בפצועי הפיגוע
פלאש 90

הערב הותרו לפירסום שמות חמשת ההרוגים בפיגוע: איציק קולנגי בן 28 מפתח תקווה, אמיר מנשה בן 28 מפתח תקווה, מאור הרוש בן 25 מעכו, אליאור פרייס בן 26 מעכו וכוכבה שריקי בת 44 מראשון לציון. טרם נקבע מועד הלוויותיהם.

זו הייתה חופשתם הראשונה של בני הזוג קולנגי, מאז נולדה בתם נויה, לפני ארבעה חודשים, שנותרה כעת יתומה מאביה. איציק נולד וגדל בפתח תקוה, ובני משפחתו מספרים עליו שהיה מלא שמחת חיים, ותמיד עזר לכולם.

קולנגי ואשתו טסו לחופשה יחד עם חברים אחרים, אמיר ונטלי מנשה. אמיר נהרג אף הוא בפיגוע. בני משפחתו שוחחו עם נטלי, וזו סיפרה להם שהגברים שמו את התיקים בתא המטען – ואז התרחש הפיצוץ הקטלני. בני המשפחה גם קיבלו תמונות שצילמו איציק וגילת לפני התקיפה, בה הם נראים מחויכים ומאושרים.

אמיר מנשה ואשתו נטלי היו חברים טובים של הזוג קולנגי. יחד הם תכננו את החופשה בבורגס, שממנה לא שבו אמיר ואיציק. הבוקר התקבלה בבית המשפחה הודעה כי אמיר מוגדר נעדר. התקווה הסתיימה עם ההודעה הרשמית על מותו של אמיר.

אמיר, שאמור היה לחגוג בחודש הבא 28, התחתן עם נטלי לפני שנה וחצי. לפני עשרה חודשים הפכו להורים לבן - רום. "הם חיכו לטיול הזה כדי לנסוע עם החברים הטובים שלהם. בפעם האחרונה שדיברתי איתו זה היה כשהוא היה בדיוטי פרי. אמיר ילד טוב, אהב את החיים, אהב לבלות", ספד לו אחיו.

כוכבה שריקי מראשון לציון נכנסה להריון לאחרונה אחרי שנים של טיפולי פוריות וציפתה לילד ראשון בגיל 44. את החופשה שאליה יצאה עם בעלה היא רצתה לנצל לטובת מנוחה. חמש דקות לפני הטיסה, עוד הספיקה לשוחח בטלפון עם אחותה יעל מורד. "דיברנו והיא אמרה לי שהם מאוד מאושרים והודיעה לי שהיא בהריון", סיפרה האחות בכאב. "אחרי זמן קצר שמענו על הפיגוע וכול הזמן קיבלנו הודעות שונות. כולנו חשבנו שהיא בחיים עד שקיבלנו הודעה סופית שהיא נמצאת ברשימת הנעדרים. בסוף התברר שהיא מתה".

יצחק, בעלה של כוכבה, חיפש אותה במשך שעות אחרי שהפיצוץ הפריד ביניהם. "עלינו לאוטובוס וישבנו בשורה הרביעית. פתאום הרגשתי פיצוץ חזק מצד שמאל", הוא שיחזר. "נפלתי על הרצפה והייתי 20 שניות במצב מעורפל, הצלחתי קצת לקום בכוחות אחרונים אבל עדיין הייתי מטושטש ועם סחרחורת. הלכתי לכיוון היציאה וצעקתי לאשתי 'תבואי לכיוון הדלת'. אחרי כמה שניות ראיתי שהיא לא איתי. היה עשן סמיך מאוד כמו חול, וחזרתי לחפש אותה אבל אי אפשר היה לגשת".