הרב אלישיב
הרב אלישיבפלאש 90

בתחילת חודש מרחשוון, ה'תשס"ט, התקשר יאיר חרל"פ לנכדו של הפוסק הגדול, הרב יוסף שלום אלישיב זצ"ל, על מנת לקבוע פגישה עם הרב אלישיב, לראיין אותו לקראת הוצאת הספר "שירת הי"ם" אודות סבו הגדול הרב יעקב משה חרל"פ.

המחבר, יאיר, דאג שגדולי ישראל מכל המגזרים יהיו שותפים בהכנת הספר, ויספרו מזיכרונותיהם על הרב חרל"פ. בביתו של הרב אלישיב התלהבו מאוד מהרעיון הזה, ובקריאת "קדימה תגיעו" קבע הנכד ר' אריה פגישה מיידית. הרב שמחה שלמה לוין, גיסו של הרב אלישיב (ובנו של הרב אריה לוין) שכבר התראיין לספר לפני כן, נאות להצטרף אל הפגישה.

כאשר נכנסנו אל הרב אלישיב, מצאנו אותו בשיחה עם אדם אחר שבא להתייעץ עמו בשאלה. הרב השיב בקצרה וחזר מיד לתלמודו, לגמרתו המפורסמת שתמיד היתה בידו.

כאשר הוצג בפניו שהגיעו ניני הרב חרל"פ על מנת ללקט סיפורים לספר, הרים הרב אלישיב את עיניו ובקשב רב הקשיב לדברי השואלים. כידוע, כל דקה בעיניו של הרב אלישיב זצ"ל היתה חשובה ומוקדשת ללימוד התורה. אפי' לשמחות משפחתיות כבר- מצוות לנינים ועוד, לא הקדיש יותר מדקות ספורות. אך לשמחתנו, לנושא זה, של סיפור תולדותיו של הרב חרל"פ, ייחס חשיבות וחביבות מיוחדת, והקדיש לו את מירב תשומת הלב הנדרשת.

להלן עיבוד מתוך הספר "שירת הי"ם" בו מתאר המחבר גם פגישה מרתקת זו:

"גדול בתורה וגדול ביראת שמים"

מספר המחבר, יאיר חרל"פ: במסעי ארוך השנים לליקוט פתיתי סיפורים ולקחים מחייו של סבי הגדול, הרב חרל"פ, הגעתי גם לביתו של הרב יוסף שלום אלישיב. כשביקשתי לפוגשו כדי לשוחח על דמותו של הרב חרל"פ הכניסוני לחדרו. על אף גילו המופלג )כבן מאה(, ועל אף צרכי הציבור הרבים המונחים לפתחו, מצא הרב אלישיב זמן רב וארוך מהצפוי להקדיש ולספר על הרב חרל"פ. בעודני מצפה לסיפורים שיספר לי, ביקש הרב אלישיב לשמוע על הסיפורים שליקטתי עד כה. בקשב רב הקשיב לדברי על ההספד שספד הרב חרל"פ לסבו 'בעל הלשם'.

עוד הזכרתי את בקשת הרב קוק מהרב חרל"פ, לאחר פטירת 'בעל הלשם', שכיון שנפטר גאון הקבלה שבדור, יוסיף הרב חרל"פ וירבה בלמוד הקבלה, ובכך יסייע למלא את החסר. הרב האזין לי ובסופו של הסיפור חייך וסיכם. "הלך )לעולמו(הלשם, הלכה הקבלה".

שאלתיו על המיוחד ברב חרל"פ, ענה הרב אלישיב: "הרב חרל"פ היה גדול בתורה, גדול ביראת שמים, עובד ה' ועבד ה'". כשראה הרב אלישיב על פני שלא באתי על סיפוקי מתשובתו הקצרה שאלני "זה לא מספיק?" ומייד המשיך ואמר: "...והיה תלמידו של הרב קוק".

אחד הנוכחים במקום טען שהרב חרל"פ תלמידו של ציץ הקודש היה (רבו הראשון של הרב חרל"פ היה בעל ציץ הקודש, הרב יהושע צבי מיכל שפירא). הרב אלישיב ענה: אם אתם אומרים הרי שזה נכון, אך ודאי היה תלמידו של הרב קוק. שאלתי את הרב אלישיב האם זכה לפגוש את רב חרל"פ? הרב ענה שודאי, הלא הלכתי לרב חרל"פ לדבר עמו. הרב אלישיב המשיך וציין שלא זכה להיות בשירת הים אצל הגרימ"ח, כי כמעט לא היה יוצא מביתו. (הרב אלישיב היה שקדן עצום ועמל בתורה כל חייו ולכן לא היה יוצא מביתו, אלא נחבא אל הכלים, וכך זכה להיות פרוש מהעוה"ז וכל כולו בעולם התורה עד שנעשה לפוסק הדור – י.ח.).

הרב שמחה שלמה לוין שטרח גם הוא להגיע למפגש עם הרב אלישיב, כדי להעלות זכרונות מהרב חרל"פ, סיפר שני ספורים ששמע מאביו הצדיק הרב אריה לוין זצ"ל:

כבר בצעירותו לא היה הרב חרל"פ רק ת"ח עצום, אלא גם עובד ד' גדול. לכן, התנדב ר' יעקב משה לעבוד ב'חברא קדישא', כדי לקיים גם את דברי הגמרא בברכות: "פגע בך יצר הרע - יזכור יום המיתה".

כידוע, בירושלים לא מלינים את המתים, כך שהעבודה ב'חברא קדישא' דרשה ממנו עבודה מאומצת בשעות לא שעות, ואף באמצע הלילה.

פעם, כשנשא את המת עם חבריו, האלונקה, שהייתה עשויה חוליות חוליות, התקפלה לפתע. מישהו מה'חברא קדישא' אמר בצחוק: "המת התיישב, המת קם עלינו". שמע הרב חרל"פ את ההלצה ושתק, אך מאותו היום ואילך, לא שב להתנדב בקבורת מתים.

כששאלוהו מדוע הפסיק ענה הרב חרל"פ: "נוכחתי שגם למוות מתרגלים".

ספור שני שסיפר הרב שמחה שלמה לוין לרב אלישיב ולנוכחים:

את הספור שמע אביו הרב אריה לוין, מהרב חרל"פ, ששמע מאביו הצדיק הרב זבולון חרל"פ זצ"ל. כך סיפר הרב זבולון חרל"פ: "בדידי הוה עובדה שפעם הלכנו עם המהרי"ל דיסקין ובעברם ליד בית ספר חילוני, אחד מתלמידיו אמר: 'הכל בגלל שמולק'ה' וכוונת התלמיד לומר: בגלל הרב שמואל סלנט – נפתחים בתי ספר חילוניים. כששמע משפט זה המהרי"ל דיסקין. מיד התרחק מתלמיד זה. התלמיד הבין שהוא בנידוי ולכן המהרי"ל מתרחק ממנו ומדבריו. ישב התלמיד מיד על הרצפה ועשה תשובה גדולה על כך שהוציא שם רע וביזה ת"ח גדול כרב שמואל מסלנט".

את הביקור בביתו חתם הרב אלישיב בלחיצת יד למחבר, ובברכה שנזכה להוציא ספר זה אודות קורותיו של סבו הרב חרל"פ הגדול בתורה וגדול ביראת שמים.

ברכתו אכן התקיימה והספר "שירת הי"ם", יצא לאור, זכה לברכתם של גדולי ישראל ומופץ באלפי עותקים.

כתבו: הרב אבישי גרוסר ויאיר חרל"פ, הקרן להנצחת הרב חרל"פ.