ישראלים ואמריקאים מתחברים ליהדות ומורשת קרב

בני נוער אמריקאיים פגשו ישראלים ולמדו על עולמות משותפים למרות המרחק דרך תפילה, קיאקים, סיפורי מורשת קרב ופעילות התנדבותית.

אורנית עצר , ד' באב תשע"ב

כיצד מחברים בין נוער ישראלי לאמריקאי? לפני מספר שנים קם תורם אלמוני ששם לו למטרה לחבר בין נוער יהודי לאמריקאי באמצעות סדרת מפגשים ופעילויות משותפות שיגשרו בין פערי השפה והתרבות וישענו על המכנה המשותף – אהבת ארץ ישראל.
אותו תורם אלמוני החליט כי השם 'מפגשים' הוא הראוי ביותר, והחל להריץ פרויקט ייחודי שיחבר בין הקצוות. ארגון ה-OUבישראל ובעולם, ההסתדרות הציונית והמשרד לפיתוח הנגב והגליל שילבו יד ביד וקיימו בשבוע שעבר פעילות שכזו.

הכל החל כשמעל למאה נערים משלושת מועדוני דאורייתא של ארגון ה-OU בישראל הממוקמים בצפון הארץ (נהריה, עכו וטבריה) העבירו לילה לבן במועדונים שלהם – כאשר שיחקו סנוקר ונשארו ערים כל הלילה, כדי לשמור על ערנות שתסייע להם להתארגן בשעות הבוקר המוקדמות ליציאה. בשעה 7:00 עלו על אוטובוסים ונסעו לקבר רשב"י - נקודת המפגש עם 50 נערים של חניכי תנועת הנוער העולמית של ארגון ה-OU NCSY. משם יצאו לדרך, להתרענן קצת מגל החום בשייט קיאקים.

ומה עם קצת מורשת קרב? במטרה לעודד את בני הנוער האמריקאים בגילאי 15-18 לעשות עלייה ולהתגייס לצה"ל, הוחלט לערוך להם היכרות עם סיפורי גבורה ממלחמות צה"ל. הנערים עלו ברכבל להר החרמון ולגבעת הקרב, שם שמעו בשפה האנגלית על גבורת הלוחמים במלחמת ששת הימים, מלחמת יום כיפור והתמורות שחלו בגולן. הנערים הישראלים סיפרו לאמריקאים על חשיבות העלייה לארץ ישראל והגבורה. ולסיום התנדבו בני הנוער האמריקאים והישראלים לנקות ולסדר יד ביד את שטח האנדרטה של לוחמי מלחמת יום כיפור שנפלו בקרב על הגולן.

שיא היום היה כאשר אברהם דנינו, חניך מועדון דאורייתא שבטבריה סיפר לאמריקאים בשפה האנגלית שעלה ארצה בגיל צעיר מאוד, ובתחילה סבל רבות מקשיי קליטה שאינם פשוטים לנוכח פערי השפה, אבל במהרה התחיל להרגיש את החום של האנשים והרגישות ולאט לאט החל להרגיש בבית.

מנכ"ל מועדוני דאורייתא חיים פלזנר, אמר "בתקופה לא פשוטה לעם ישראל של בין המצרים, כשנדמה שהעולם מסביב משתגע, מחמם את הלב לראות בני נוער מהפריפריה עם בני נוער אמריקאים, כובשים ברגליהם את החרמון, לומדים ומתנדבים ביחד".

מנכ"ל ה-OU בישראל אבי ברמן אמר "הפעילות המשותפת העבירה מסר ברור לשני הצדדים כי אנו אחים וזאת למרות שאנו חיים בשתי קצוות העולם. המפגשים גורמים לנו להיזכר כמה כיף ושמחה עולה כשמטיילים יחד, ולומדים את מורשתה של ארץ ישראל. אני מאחל לנו שנזכה לארח את אחינו לנצח".