באם חלילה לא יבנה עד אז בית המקדש, בשבוע הבא יחול צום תשעה באב בו אבלים עם ישראל על חורבן בית ראשון ושני, מלבד כל דיני המספד והאבלות, החלק המרכזי ביום ט' באב הינו התענית והצום.
אחת הבעיות המורכבות ביותר הן של חולי הסוכרת, שההתמודדות שלהם עם הצום דורשת תשומת לב מיוחדת. בישראל יש כ-400 אלף חולי סוכרת, שרבים מהם מבקשים לשמור את מצוות הצום. פוסקי ההלכה מצאו דרכים שמאפשרות להם לצום בלי להסתכן.
רמות הסוכר בדמו של אדם בריא קבועות למדי - סביב 100 מיליגרם סוכר לדציליטר דם. בזמן ארוחה יש עלייה ברמת הסוכר, אבל זו יורדת באופן מיידי הודות לפעולת האינסולין, המופרש מהלבלב. האינסולין מסייע להכניס את הסוכר לתאים ומאפשר אגירה של הסוכר בתוך הכבד והשרירים, שם הוא מאוחסן כחומר המכונה גליקוגן.
בגופו של אדם בריא רמת הסוכר בדם נשמרת גם במצב של צום, הודות להפעלתם של שני מנגנונים: מנגנון אחד מאפשר יצירת סוכר בעקבות פירוק הגליקוגן בכבד; המנגנון השני מייצר סוכר בכבד מחומרי מוצא אחרים, למשל בעקבות פירוק חלבונים ושומנים.
האינסולין חיוני לוויסות רמת הסוכר בדם ולכן גם רמתו קבועה. הרמה הקבועה של האינסולין בדם נקראת רמה בסיסית.
בעוד שאצל אנשים בריאים הגוף מצליח לייצר סוכר באופן טבעי גם בצום, בקרב חולים שרמת הסוכר בדמם אינה מאוזנת, הצום עלול לגרום למצבים מסכני חיים, מצב של היפרגליקמיה (רמה גבוהה של סוכר בדם) מתפתח כתוצאה מחוסר באינסולין, שבגללו אין בקרה על ייצור הסוכר בכבד ואין דרך להכניס את הסוכר שבדם לתוך התאים. כתוצאה מכך רמת הסוכר עולה בצורה מסוכנת ועלולה לגרום ליובש קשה של הגוף, איבוד הכרה ולעיתים אף מוות.
מצב הפוך, היפוגליקמיה (רמה נמוכה של סוכר בדם), נגרם עקב מתן תרופות המגבירות את הפרשת האינסולין מהלבלב או מתן אינסולין חיצוני בצורה לא מבוקרת. תרופות אלה עלולות ליצור רמות גבוהות של אינסולין בדם וחוסר בהפרשת הורמונים המעודדים את ייצור הסוכר. כתוצאה מכך עלולה להיות ירידה ניכרת ברמות הסוכר בדם, עד כדי פגיעה בתפקודי המוח.
סוכרת לא מאוזנת מגבירה מאוד את הסיכון להתייבשות ואת הנטייה לקרישיות יתר של הדם, מכיוון שהיא גורמת איבוד נוזלים. ההימנעות משתייה בזמן צום עלולה לגרום התייבשות של חולי סוכרת. ההתייבשות עלולה גם להביא לפגיעה בתפקוד הכליות ולגרום עלייה בצמיגות הדם בקרב חולי סוכרת, עקב ייצור מוגבר של גורמי קרישה.
פוסקי ההלכה שמו דגש על היסוד של פיקוח נפש ("וחי בהם וגו") והתירו לחולי סוכרת לשתות ולאכול לשיעורין ביום כיפור, בהתאם לתרופות נגד סוכרת שקיבלו. לחולים המזריקים אינסולין הותרו אפילו אכילה ושתייה שלא לשיעורין, בגלל החשש מאירועים של היפוגליקמיה או היפרגליקמיה.
בעשור האחרון, לאחר שהתגבשה ההבנה שסוכרת והשמנה הן המגיפה של האלף הנוכחי, חלה התפתחות מרשימה מאוד במחקר ובפיתוח בתחום הסוכרת. נמצאו קבוצות חדשות של תרופות, אשר יכולות להביא לאיזון מיטבי ברמות הסוכר בדמו של החולה ולמנוע את סיבוכי המחלה. פותחו גם תרופות חדשות ואינסולינים מהונדסים כדוגמת לנטוס. האינסולין המהונדס ארוך הטווח, מחקה את פעילותו הטבעית של הגוף ומספק רמה בסיסית של אינסולין. כך מתאזנות רמות הסוכר בדם גם בזמן צום. חולה המזריק סוג זה של אינסולין, יכול לצום בלי סיכון. על חולה כזה חל ממילא החיוב לצום מדאורייתא, מכיוון שאינו נחשב חולה שמרחפת מעליו סכנה. כ"כ בתשעה באב, מאחר והחיוב הוא מדרבנן, אפשר לעקוב כל הזמן אחרי רמות הסוכר בדם וגם חולים שחוששים מהצום, יכולים לצום ולבדוק את ערכי הסוכר בדמם כל הזמן. צום תשעה באב מהווה למעשה חזרה כללית לקראת צום יום הכיפורים, ובמידה ומתעוררים קשיים הרי שניתן לבצע מקצה שיפורים על מנת שנגיע לצום העשור בבטחה.
באשר לכל חולי הסוכרת בדרגות מחלה שונות ניתן על בסיס המידע הרפואי החדש ובהתאם להלכה, לקבוע כמה קריטריונים והנחיות: חולה שמצבו מאוזן, המטופל באמצעות דיאטה בלבד, חייב לצום; חולה מאוזן המטופל בתרופות כמו מטפורמין, אבנדיה או נובונורם, צריך ליטול את הטיפול בסעודה המפסקת והוא רשאי לצום. אין לקחת תכשירי סולפוניל-אוראה (כמו גליבטיק, גלובן גלוקורייט אמריל וכד') לפני הצום או תוך כדי הצום; חולה המטופל באינסולין ארוך טווח ובתכשירים שנוטלים דרך הפה, או רק באינסולין, אינו רשאי לצום ועליו לאכול ולשתות; לעומת זאת, חולה המטופל באינסולין בזלי כדוגמת לנטוס יכול לצום, בתנאי שמצבו מאוזן דהיינו בדיקת HbA1C היא פחות מ-7%. מכל מקום על כל חולה להיוועץ ברופא המטפל בו לפני הצום.
כותב המאמר הוא ד"ר יוסף קליינמן מנהל מחלקת סוכרת בביה"ח ביקור חולים בירושלים.