
ועדת הפנים והגנת הסביבה, בראשות ח"כ אמנון כהן, קיימה היום (שלישי) דיון בנושא "פעילות ועדת ההיגוי להיערכות לרעידות אדמה".
בפתח הדיון ציין ח"כ אמנון כהן, יו"ר הועדה, את פעילות ועדת הפנים לתיקון תמ"א 38, תכנית המתאר הארצית המאפשרת חיזוק וולונטרי של מבנים מפני רעידות אדמה תוך כדי הענקת תמריצים ליזמי החיזוק. הוא ציין כי מדינת ישראל הינה אזור מועד לפורענות של רעידות אדמה וכי הועדה סבורה שלא נעשה די כדי לחזק מבנים מפני רעידות אדמה.
ח"כ כהן אמר כי ברור שאי אפשר למנוע רעידות אדמה אך יש לפעול באופן מקסימלי על מנת למזער נזקים.
ד"ר אבי שפירא, יו"ר ועדת ההיגוי הבין-משרדית (הכפופה למשרד רה"מ) לטיפול בהיערכות לרעידות אדמה, סקר בפני חברי ועדת הפנים והגנת הסביבה את פעילות הועדה בראשותו, שהחלה את פעילותה לפני כ- 13 שנים.
ד"ר שפירא אמר כי רעידות האדמה בישראל הינן עובדה קיימת והוועדה פועלת בעיקר על מנת למנוע פגיעות בנפש ולמזער את הפגיעה ברכוש. הוא הדגיש כי קיימת חשיבות להכרת אזורי הסיכון ואופי תנודות הקרקע על מנת לתכנן בצורה נכונה את המבנים ולמנוע פגיעות בנפש. עוד ציין כי כבר לפני 13 שנה הוחל בפעולות מיפוי של אזורי סיכון והמיפוי ממשיך להתעדכן.
בדיון התברר כי מפות אלו אינן בקנה מידה שהציבור יכול לעשות בו שימוש. מהנדסי בניין מופנים לתקן 413 שמנחה אותם כיצד לבנות מבנים עמידים בפני רעידות אדמה.
ח"כ דב חנין אמר לד"ר שפירא כי "קיימת בעיה איומה ונוראה. אצלכם קיים ידע רב אולם מבחינת השפעה על השטח, יש לציבור מעט מאד ידע". ח"כ אמנון כהן אמר כי הידע הרלוונטי אינו "נדחף" אל המהנדסים וחשוב שהידע על רמות הסיכון השונות יהיה זמין לציבור. עו"ד תומר רוזנר, היועץ המשפטי לוועדה, אמר כי יתכן שקיים ידע מצוין בידי ועדת ההיערכות לרעידות אדמה אך קשה להשתמש בו לצורך ביסוס מדיניות. לדבריו גם נציגי משרד הפנים ציינו שהידע אינו מספיק זמין לצורך מיפוי אזורי סיכון.
ד"ר שפירא ציין עוד כי יחד עם המשרד להגנת הסביבה, קיים טיפול פרטני להכנת מפעלים עם חומרים מסוכנים לרעידות אדמה ונקבעו הנחיות מחמירות הנאכפות באמצעות היתר הרעלים של המפעל. לגבי חיזוק מבנים, אמר ד"ר שפירא כי מחזקים מבנים לפי עצמות רעידה שתדירותן אחת ל- 2500 שנים. לצורך חיזוק מבני הממשלה קיים תקציב של 140 מיליון ₪ לשנה למשך 25 שנים. הוועדה דואגת לחיזוק בתי ספר, בתי חולים ומשרדי רווחה. כיום, כ- 200 מבנים מצויים בהליכי חיזוק. מר אסף דטנר, מנהל אגף בינוי ותקצוב במשרד החינוך, ציין כי קיימים כרגע רק שלושה בתי ספר שנכנסו לחיזוק בפועל. הוא הוסיף ואמר כי כ- 70 בתי ספר מצויים בהליכי בדיקה שונים לקראת חיזוקם.
ד"ר שפירא ציין עוד כי מתקיימת פעילות הדרכה לציבור הרחב באמצעות פיקוד העורף – תשדירים, תרגול בתי ספר, הרצאות ועוד. כמו כן הועדה פעילה בתחום ההיערכות לאחר רעידת אדמה. מתקיים ייעוץ ליחידות חילוץ והמגמה היא להכשיר את האזרחים לסייע בחילוץ כדי שלא יהיה צורך להמתין לכוחות החילוץ שלעיתים לא יוכלו להגיע לנקודת היעד במהירות.
ד"ר שפירא הדגיש כי ועדת ההיערכות אינה נערכת לכל התרחישים אלא לאלו שתדירותם אחת לאלף שנה. בהיבט הביטוח, אמר ד"ר שפירא כי בתחום רעידות האדמה, מס רכוש אינו רלוונטי וכי הממשלה אינה מבטחת את האזרח הפרטי. "לכל אדם יש אחריות אישית לבטח את רכושו מפני רעידות אדמה", אמר ד"ר שפירא.
בהמשך הדיון התחזקה התובנה שמפות המרכז הגיאולוגי אינן זמינות לציבור ולמעשה מהנדסי ערים אינם מכירים את אזורי הסיכון. ח"כ אמנון כהן אמרי כי מנהל התכנון חייב להנחות את המהנדסים ולהציג מפה ברורה שלך אזורי סיכון. גב' זינה פרפליצין, ממשרד הפנים אמרה כי יש לדאוג למפות בקנה מידה של 1:5000.
ד"ר דני לאור, מנהל האגף לשעת חירום במשרד הבריאות, אמר כי בתי החולים אימצו את התקן הקליפורני המחמיר מכיוון שהם חייבים להמשיך לעבוד גם לאחר רעידות אדמה. בחודשיים הקרובים משרד הבריאות יתחיל בחיזוקם של ארבעה בתי חולים.
נציג המשרד לביטחון פנים אמר כי אי אפשר להשאיר את חיזוק המבנים לכוחות השוק וכי ראוי שהשלטון המרכזי והמקומי יובילו מהלך משותף ליצירת מדיניות חובה בעניין זה.
בסיכום הדיון אמר ח"כ אמנון כהן, יו"ר ועדת הפנים, כי התרשם מעבודת ועדת ההיערכות לטיפול ברעידות אדמה. עם זאת, אמר כי "המדינה אינה עושה די על מנת לפתור את בעיית חיזוק המבנים מפני רעידות אדמה ותמ"א 38 הוא וולונטרי ואינו מחייב. מכיוון שכך, צריכים להימצא דרכים לחייב את חיזוק המבנים ולפרסם בכל מקום את המבנים החייבים חיזוק ולהעניק תו איכות למבנים מחוזקים. כך ייווצר גם מנגנון עידוד לחיזוק המבנים. ח"כ כהן אמר כי יפנה אל רה"מ לבחון שיטות נוספות לחיזוק מבנים מלבד תמ"א 38. בנוסף, אמר ח"כ כהן כי יש לפשט את המפות הסיסמיות ולהעבירן אל מוסדות התכנון כך שגם אזרח הפשוט יידע כיצד לבנות את ביתו.