ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ כרמל שאמה-הכהן, קיימה היום דיון בהפעלת מצלמות האכיפה החדשות בכבישים, לבקשת חברי הכנסת עתניאל שנלר, חמד עמאר, אמנון כהן ואחמד טיבי. בפתח הדיון אמר ח"כ טיבי כי הוא מבקש לוודא שמערך המצלמות נועד להתריע ולהרתיע נהגים כדי שייסעו כחוק, ולא לשמש ככלי לציד נהגים ולגביית קנסות.
לפי נתונים שמסרה המשטרה לוועדה, במסגרת הפרויקט הותקנו עד כה 43 עמדות הפעלה בניהן מנוידות 22 מצלמות, כאשר 5 מתוכן בקטעי כביש ו-17 בצמתים. מתחילת הפעלת המערך, ב-1 במרץ השנה ועד ל-11 ביולי השנה הופקו 17,425 דוחות, מתוכם 1,361 דוחות על חציית צומת באור אדום ו-16,066 דוחות על נהיגה במהירות מופרזת. 8,416 מתוך דוחות המהירות הופקו בקטעי כביש והיתר, 7,650 דוחות, הופקו במצלמות שהוצבו בצמתים. לפי נתוני המשטרה, מאז תחילת השנה נאכפו 307.347 עבירות תנועה, כאשר רק 6% מתוכן היו עבירות מהירות שנאכפו באמצעות מצלמות נייחות.
ראש אגף התנועה, ניצב ברונו שטיין, אמר כי מבחינה זו המשטרה עשתה את הכל כדי להביא בפני הנהגים את מיקומן של המצלמות. בתשובה לשאלת היו"ר שאמה-הכהן, לגבי יעילות המצלמות בהפחתת תאונות הדרכים אמר שטיין כי סקר שנעשה החודש העלה כי הציבור מדווח על הפחתה של 10% במהירות וכי גם הנתונים בשטח מעידים על כך. לדבריו, בצמתים עדיין אין ירידה במהירות ולכן מספר המצלמות בצמתים גבוה פי 4 ממספרם בכבישים המהירים. "ביחס לאותה תקופה בשנה הקודמת ישנה ירידה של 61 הרוגים ו-3,000 פצועים", אמר ניצב שטיין.
ח"כ חמד עמאר טען כי המצלמות מוצבות בכבישים המהירים, היכן שאין סכנה משמעותית או תאונות מרובות, אך לא מוצבות בכבישים המסוכנים וציין כדוגמה את כבישי הצפון. ניצב שטיין השיב כי הצבת המצלמות נעשית במקומות שבהם מזהים תרבות נהיגה לא נכונה. ח"כ ישראל חסון דרש לבדוק אם יש מתאם בין הכבישים האדומים לבין הפעלת אמצעי האכיפה. ניצב שטיין ציין כי "ישנם 302 ק"מ של כבישים אדומים וגם האכיפה של המשטרה מתמקדת בהם ויש ירידה של כמעט 40% בתאונות בכבישים שסומנו". לדבריו, הפעלת המצלמות בכבישים המהירות מאפשרת להפעיל יותר שוטרים וניידות בכבישים הבין עירוניים וגם בכפרים בצפון בפרט ובתוך הערים בכלל. הוא הוסיף כי המשטרה מכניסה את מצלמות האכיפה גם לערים, ואמר כי בקרוב יותקנו 4 מצלמות בצמתים מרכזיים בתל אביב.
עוד ציין ניצב שטיין כי הרעיון המבצעי הוא להגיע ל-60 מצלמות פעילות שינוידו בין 180 עמודים. עם זאת התברר כי ישנם עיכובים בקצב ההתקנה, בחלק מהמקרים בגלל בעיות מול חברת החשמל באספקת מתח למצלמות ובמקרים אחרים בשל הצורך בקבלת אישור הדומה לאישור אכלוס דירה לכל עמוד. "התוכנית הייתה להשלים את הפריסה עד סוף השנה, אך אני מסופק שנעמוד ביעד", אמר ניצב שטיין. באשר לשאלה האם מהירות היא גורם משמעותי על תאונות אמר ניצב שטיין כי מחקרים באירופה העלו כי הרוצחים הגדולים בכבישים הם אלכוהול, אי חגירת חגורות בטיחות ומהירות. המדען הראשי של משרד התחבורה, אמיר זיו אב, ציין כי מחקרים רבים קושרים בין מהירות להסתברות להתרחשות תאונה ולעלייה בחומרת התאונה.
נציג לשכת עורכי הדין, עו"ד שי גלעד, טען מנגד כי לפי נתוני הלמ"ס נכון לשנה שעברה, המהירות גרמה ל-4% בלבד מכלל התאונות. לדבריו הגורם העיקרי הוא חציית צומת ברמזור אדום. הוא דרש להחמיר את הענישה על העבירה ולהפוך אותה מקנס של 1,000 לעבירה של הזמנה לדין. ח"כ עמאר ציין כי במערך החדש ניתנו כ-1,300 דוחות על רמזור אדום לעומת כ-16,000 דוחות מהירות. ניצב שטיין התייחס לכך ואמר כי אנשים כמעט ולא חוצים צומת באור אדום, אולם ישנה תופעה של האצה למהירויות גבוהות כדי לחצות צומת במקרים שבהם האור הירוק מהבהב או מתחלף לצהוב. הוא דחה את הטענות לפיהן מצלמות הרמזור מפיקות דוחות על נסיעה במהירות של 70 קמ"ש, אך אמר כי "צריך להוריד את המהירות בחציית צמתים".
המדען הראשי של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, שי סופר, ציין כי כל ירידה של 10 קמ"ש במהירות מובילה לירידה של כ-33% בתמותה מתאונות. הוא הוסיף כי הרשות, בשיתוף עם המשטרה, נכנסה למהלך של הרחבת השימוש בטכנולוגיות אכיפה, באמצעות שימוש במצלמות בניידות המשטרה, במסוקים ובבלוני תצפית. לדבריו, האמצעים הללו נועדו לאכוף עבירות של בריונות כביש, כמו חציית פס לבן, עקיפה מסוכנת, נסיעה בשולים ועוד.
ח"כ עמאר סיכם את הדיון ואמר כי הוועדה תקיים דיון נוסף בנושא פריסת המצלמות, ודורשת מהמשרד לביטחון פנים ומהמשטרה להעביר לה את כל החומר הנדרש על מנת לסייע בקידום השלמת הצבת המצלמות עד סוף השנה.