שופטת בית המשפט העליון בדימוס, מרים בן פורת, הלכה הלילה (חמישי) לעולמה והיא בת 94.
בן פורת נולדה בליטא בשנת 1918 ועלתה לארץ בגפה בשנת 1935. בארץ החלה בלימודי משפטים והוסמכה כעורכת דין עוד בתקופת המנדט. את ההתמחות עשתה במשרדו של יצחק אולשן, לימים נשיא בית המשפט העליון.
עם הקמת המדינה החלה לעבוד בפרקליטות המדינה והתקדמה בסולם הדרגות עד לתפקיד סגנית פרקליט המדינה.
בשנת 1958 מונתה לשופטת בית המשפט המחוזי בירושלים, ובמהלך השנים התקדמה ומונתה לנשיאת בית המשפט המחוזי בירושלים. בשנת 1977 מונתה במינוי זמני לבית המשפט העליון ושנה לאחר מכן מונתה במינוי של קבע והיתה לאישה הראשונה שכיהנה בתפקיד זה.
במהלך שנותיה בבית המשפט שימשה בן פורת גם כמרצה למשפטים והתקדמה עד לדרגת פרופ' חבר. בשנת 1983, עם בחירתו של מאיר שמגר לתפקיד נשיא בית המשפט העליון מונתה בן פורת לסגניתו.
בשנת 1988 פרשה בן פורת מתפקידה בבית המשפט העליון, עם הגעתה לגיל 70, ומייד מונתה לתפקיד מבקרת המדינה, גם בו היתה האישה הראשונה שכיהנה.
תקופת כהונתה של פורת, אשר נמשכה כעשור שנים, נחשבת לאחת הטובות שהיו למוסד ביקורת המדינה. בן פורת הפכה את מוסד הכמבקר ללוחם בשחיתות השלטונית ופעלה רבות לביצור מעמדו.
בשנת 1991 הוענק לבן פורת פרס ישראל למפעל חיים ובשנת 2004 הוענק לה התואר "יקירת ירושלים".