העיתון "בשבע" הוא השבועון הנפוץ ביותר לציבור הדתי-לאומי בישראל, ובימים אלו ממש הוא מציין עשור להיווסדו. התקשורת הדתית תרמה רבות לחיזוק הגרעינים התורניים במהלך השנים, וזו הזדמנות מיוחדת וחגיגית לבדוק את טיב ההפריה ההדדית, בין המילה הכתובה לבין המעשים בשטח.
עמנואל שילה, עורך השבועון מתאר את הקשר." 'בשבע' הוא עיתון לציבור הדתי שמסקר תופעות ואירועים חשובים בציבור, וגם דברים שקורים במדינה בכלל. אחת התופעות שאנו מרבים להתייחס אליה ולסקר אותה, היא הגרעינים התורניים בכל רחבי הארץ, עם דגש מיוחד על אלו שבפריפריה. במסגרת הזו נתנו חשיפה לגרעינים, למשל דרך כתבות על אישים משמעותיים כמו הרב צפניה דרורי בקרית שמונה, שהוא ראש ישיבת ההסדר והמנהיג הרוחני של כל הפעילות שם. לפעמים הכתבה היא על הגרעין כולו, לא אדם מסוים אלא על פעילויות ומשפחות, כמו שסיקרנו באילת, עכו, נצרת עילית ועוד."
פרט לכתבות המעניינות והמשמעותיות שהעיתון "מרוויח", גם הגרעינים יוצאים נשכרים מהסיקור, מוסיף עמנואל. "קודם כל, עצם העובדה שזכו לתשומת לב, ההרגשה שהמפעל שלהם הועלה על נס. זו טפיחה על הכתף שמעודדת, ממריצה ומכניסה גאוות יחידה. דבר שני, החשיפה מביאה משפחות ששומעות ומצטרפות. לפעמים הכתבות גם מסייעות בדברים אחרים כמו קשרים במשרדי ממשלה או עם תורמים שמסייעים לפעילות." שיתוף פעולה מיוחד, אחד מיני רבים, של 'בשבע' היה עם הגרעין התורני בלוד.
הוא התחיל ממש במקרה, בעקבות סיום הלימודים התיכוניים של בנו של דודו סעדה, יושב ראש מועצת המנהלים של העיתון , בישיבת בני עקיבא, כינור דוד. זוהי ישיבה תיכונית ביישוב עטרת שבמטה בנימין, בה מתמחים התלמידים בכלי נגינה שונים. "טקס הסיום של הישיבה היה נערך כל שנה בירושלים. הבן שלי סיים ללמוד שם, וכשרצו לעשות אירוע סוף שנה, אמרתי – בואו נמנף את זה כדי לחזק את הגרעין בלוד. אל הגרעין אנחנו קשורים גם דרך עפרה לקס שהיא כתבת שלנו כבר מהגיליון השלישי. נפגשנו עם ח"כ אורי אריאל, שחיבר אותנו לאהרן אטיאס ולמנהל התורני בלוד, קיבלנו מרכז פיס גדול. כבר שנתיים שהאירוע שם, ופרט לתלמידי בית הספר
מתוך כלל העיתונים שלנו רק 13% מופצים ביהודה ושומרון. זה נתון מדהים. ובכלל, גם שם יש 50% חילונים. אריאל לדוגמה זו עיר ענקית, שכמות המשפחות הדתיות שם לא גדולה. זה אומר שאנו עיתון של כלל ישראל, מהצפון ועד הדרום, אילת וקריית שמונה [ דודו סעדה יו"ר בשבע]
ומשפחותיהם, מאות אנשים מגיעים ליום של פעילות מוזיקלית, מחזקים את העיר, ונהנים מהופעות הסיום של תלמידי הישיבה." , מספר דודו סעדה.
אחד הדברים המייחדים את הסיקור של 'בשבע', הוא נקודת המבט האישית, הדתית, והמשפחתית אפילו, על אירועים רגישים. אלו לעיתים יתוארו באופן חיצוני ואפילו מנוכר בעיתונות הכללית. אחד מאלו היה אירוע המהומות בעכו, שהתרחשו ביום כיפור לפני ארבע שנים. "עשינו כתבה על הגרעין, בלי קשר למהומות, ואחרי שהן קרו סיקרנו בהרחבה ודיברנו עם אנשי הגרעין על החוויות שהם עברו" מתאר שילה.
"עיתון בשבע מלווה את הגרעינים התורניים בעשור האחרון" אומר ישי רובין, מנכ"ל הגרעין התורני 'אומץ' עכו, "העיתון משמש 'פה' לציבור הדתי-לאומי וחושף בפני הקהל בין היתר גם את פעילויות הגרעינים. על הגרעין התורני בעכו נעשתה כתבה גדולה שזכתה לתהודה ציבורית רבה מאוד ולתגובות חיוביות מאוד שחיזקו אותנו בימים לא קלים לאחר מאורעות יום כיפור, ובשנים האחרונות גם פעילויות הגרעין המפעיל למעלה מ 30- פרויקטים שונים ברחבי העיר עכו, זוכות לפרסום וחשיפה מכובדת בעיתון בשבע, באתר האינטרנט וברדיו, אין ספק כי העיתון חולל מהפכה בעשור האחרון ממנה מושפעים גם הגרעינים ברחבי הארץ".
היחס בין העיתונות היוצאת מבית מדרשה של הציונות הדתית, לבין הגרעינים התורניים שלה, קיים לא רק ברמה הפרקטית. על פי עמנואל, הקשר מושרש עמוק ברמה הערכית המניעה לפעול ולעשות. כך, בתשובה לטענות שנשמעות מפעם לפעם על הסתגרות הציבור הדתי, הוא אומר: "אנחנו בהחלט לא 'רק ארץ ישראל'. יש לנו שלושה ערכים שמובילים אותנו: עם ישראל, ארץ ישראל ותורת ישראל. הגרעינים גם הם כמובן פועלים בשם העיתון "בשבע" הוא השבועון הנפוץ ביותר לציבור הדתי-לאומי בישראל, ובימים אלו ממש הוא מציין עשור להיווסדו. התקשורת הדתית תרמה רבות לחיזוק הגרעינים התורניים במהלך השנים, וזו הזדמנות מיוחדת וחגיגית לבדוק את טיב ההפריה ההדדית, בין המילה הכתובה לבין המעשים בשטח. שלושתם. הנגב והגליל הם ארץ ישראל, לא רק יהודה ושומרון, וחשוב לחזק גם בהם נוכחות יהודית. לנו יש כתבים בנצרת עלית, קריית שמונה, בלוד. מבחינת העם – זו התחברות, לחיות בקרב הציבור הכללי ולא רק בישובים דתיים. ומבחינה תורנית הגרעינים כשמם כן: מפיצים תורה בכל מקום שאליו מגיעים. אלו שלושת הערכים שמובילים גם אותנו."
גם דודו סעדה, יושב ראש העיתון, מוסיף ומחזק את האידיאולוגיה וחשיבות התפוצה הרחבה, בין המגזרים ובין כנפי הארץ כולה. "אנחנו רואים חשיבות עליונה להגיע לכל חלקי הארץ." הוא אומר. "מתוך כלל העיתונים שלנו רק 13% מופצים ביהודה ושומרון. זה נתון מדהים. ובכלל, גם שם יש 50% חילונים. אריאל לדוגמה זו עיר ענקית, שכמות המשפחות הדתיות שם לא גדולה. זה אומר שאנו עיתון של כלל ישראל, מהצפון ועד הדרום, אילת וקריית שמונה." חשיבות לא פחותה דודו רואה בחיזוק משפחות הגרעינים שהדרימו והצפינו. מערכת העיתון מנסה לשמור אותם קרוב ללב. "אנחנו לא מפספסים שום גרעין תורני, שיהיה להם עיתון בשבע לשבת. אם צריך לנסוע הלוך חזור לערד כדי לשים שם 100 עיתוני בשבע לגרעין, אנחנו ניסע, וגם במצפה רמון ובירוחם, ואם יאמרו שחסר – נוסיף. גם כשהיה צורך לשנות דרכי גישה לאילת כי המשאית לא היתה מגיעה בזמן שינינו דרכי גישה."
לנו יש כתבים בנצרת עלית, קריית שמונה, בלוד. מבחינת העם – זו התחברות, לחיות בקרב הציבור הכללי ולא רק בישובים דתיים. ומבחינה תורנית הגרעינים כשמם כן: מפיצים תורה בכל מקום שאליו מגיעים. אלו שלושת הערכים שמובילים גם אותנו (עמנואל שילה, עורך בשבע)
מערכת 'בשבע', כמו משפחות הגרעין, גם לא מפחדות להגיע רחוק, אפילו הכי רחוק שיש. "אילת נתפסת כעיר חילונית, בטח בשבתות הקיץ." מזכיר דודו את הרקע לאחד משיתופי הפעולה החגיגיים והגדולים בין הגרעינים, הציבור הדתי ומערכת העיתון.
"בחנוכה העיר מוצפת במבקרים מהציבור הדתי לאומי. שלחנו כתבת, בטיסה ישירה לשהייה של שלושה ימים, כדי לסקר את סוף השבוע, את העבודה של הגרעין בבית הספר, את השבת, את החיבור של הגרעין לכלל הציבור בעיר. התוודענו לפעילות הגדולה הזו וגם הבאנו את הזמר יעקב שוואקי להופיע. פתאום גילינו שיש משפחות יפהפיות באילת, שמנהלות אולפנה, שפועלות בכל מקום, שהציבור הדתי נוכח."
דודי פינקלר, סמנכ"ל השיווק של השבועון, מתאר גם התנהלות כלכלית ושיווקית ידידותית למשתמש הפריפריאלי. "חשוב לנו להיות בקשר עם עם-ישראל. הגרעינים התורניים הם חלק חשוב מהפריפריה, ואם יש אירוע מעניין בקרית גת – נגיע לשם, גם דרך הפרסום בעיתון ב"עמודים מתחלפים".
זאת אומרת שאם יש אירוע בצפון זה לא מעניין אנשים בבאר שבע, לכן הפרסומות מתחלפות בהתאם למקום. הפרסום הממוקד תורם גם לפיתוח של העסקים." זאת בניגוד לעיתונים ארציים רבים שנמנעים מלפרוש יריעתם על כל קצוות הארץ, בעיקר משיקולים כלכליים. "הרבה עיתונים שמתקיימים מפרסומות לא מתעניינים בפריפריה, ומעדיפים להשקיע 100,000 עותקים במרכז או בירושלים. אבל האידיאולוגיה שלנו היא להגיע לכל מי שמבקש, גם אם זה כרוך בהוצאות מאוד גבוהות ולא תמיד "משתלם" מבחינה שיווקית.
אנחנו רואים שזה משתלם בתגובות של האנשים, במכתבים למערכת. אנחנו מקבלים הרבה פידבקים מקרית שמונה ועד ירוחם. אנחנו רואים גם שהציבור בפריפריה יותר ימני, וזה מתחבר לאמירה של העיתון בנושאי ארץ ישראל."
"הרווח שלנו מסיקור הגרעינים ושיתופי הפעולה הוא לחזק את מי שנמצא בפנים ואת ומי שרואה מבחוץ." מסכם עמנואל שילה, עורך השבועון. "הגרעינים מתחזקים מהיחס, מהפרגון, וגם הציבור, אם זה בתל אביב, רמת גן גבעתיים או פתח תקווה, מבין את החשיבות של הגרעינים. יכולות לעלות לקוראים מחשבות על הצטרפות, על חיזוק, "אולי הבן שלי יתחתן יעבור לגור שם?" והרווח שלנו כעיתון הוא פשוט לחזק את הציבור הדתי לאומי – זו המטרה לשמה העיתון קם."