אריאל ושני לורך, שני אחים אשר השלימו את שירות צבאי מלא ואחיהם אמיר, המשרת בימים אלה כלוחם, הגישו היום (שני) עתירה לבג"ץ בנושא שכר חיילי החובה.
השלושה, אשר הגישו את העתירה באמצעות אביהם, עורך הדין אמנון לורך, ועוה"ד ענר חפץ ורועי שראל ממשרד יגאל ארנון ושות', תוקפים את רשויות המדינה ומעלים שורה של טענות כנגד המדיניות הנהוגה כיום בצה"ל באשר ל"דמי הקיום", התשלום החודשי לחיילי החובה. לטענתם, הימנעות צה"ל מהעלאת התשלום לחיילי החובה היא בבחינת "גזילת כבשת הרש".
בין המשיבים שצורפו לעתירה ניתן למצוא את הרמטכ"ל, רב אלוף בני גנץ, שר הביטחון, אהוד ברק, שר האוצר, יובל שטייניץ וכנסת ישראל.
עורכי הדין טוענים, כי פרשנות צרה, טכנית ודווקנית של פקודת המטכ"ל, אשר מסדירה את נושא שכר חיילי החובה, מביאה לכך שצה"ל נמנע במשך כעשור, מלעדכן את התשלומים בהתאם למדד המחירים לצרכן, אשר עלה בעשור האחרון בכ20%, למרות הוראה מפורשת בפקודת מטכ"ל. זאת, בשעה ששכר הרמטכ"ל זינק בכ-40%, שכר חיילי הקבע עלה ב-23% ובכלל המשק חל גידול ריאלי בשכר המינימום ובשכר הממוצע, כמו גם גידול ריאלי של עשרות אחוזים בהוצאותיהם של משרתי החובה, עד כדי 55% במחיר הסיגריות (עוד לפני ההעלאה האחרונה).
עוד טוענים עורכי הדין, כי פרשנות הצבא לפקודה, לפיה דמי הקיום יעודכנו רק כאשר תשולם תוספת יוקר במשק כולו, היא פרשנות חסרת שחר, שהרי אם היא נכונה לנצח לא יעדכנו את התשלום לחיילי החובה, כי המונח "תוספת יוקר במשק" עבר מן העולם. יחד עם זאת, כענין שבעובדה שכר חיילי הקבע וגמלאי הצבא הוצמד למדד ואף למעלה מכך.
כתוצאה מפרשנות זו, טוענים האחים שהתגייסו ב 2003, 2005 ו 2011, נותר התשלום החודשי זהה, בסך של 352.20 שקלים, במשך עשור (ללא תוספת דרגה ולחימה), ו"לא שונה ולו באגורה אחת, על אף שפקודת מטכ"ל מפורשת הקובעת כי סכום זה יהיה צמוד למדד". לטענתם, "דמי הקיום, ששיעורם כ-9% משכר המינימום, הם בבחינת לעג לרש, ואין בהם כדי להבטיח קיום מינימאלי בכבוד של משרתי החובה", וכי הם נקבעו ללא כל קריטריונים ובשרירות, ללא כל קשר לצרכי חייל החובה.
עוד נטען בעתירה, כי "סכום דמי הקיום הנוכחי, מפלה כלכלית בין מי שמשרתים לבין אלו שאינם משרתים, ואינו מאפשר לחיילים לממן את הוצאות הקיום הבסיסיות שלהם במהלך שירותם, תוך שהוא מאלץ את הוריהם לסייע במימונם". לטענתם, לא זו בלבד שכיום, מיעוט של פחות מ-25% מכלל גילאי ה-18 משרתים שירות צבאי מלא, "קביעת דמי הקיום בסכום כה זעום, גורמת לאפליה חמורה בין משרתי החובה לבין בני גילם שאינם משרתים בצה"ל ולפגיעה בלתי מידתית בקניינם של משרתי החובה".
עוה"ד לורך, חפץ ושראל ממשרד יגאל ארנון ושות', מזכירים כי לפי החוק, כל עובד המגיע לגיל 18 זכאי לממש את כושר השתכרותו ולקבל שכר שלא יפחת משכר המינימום, אולם טוענים כי אפשרות השתכרות זו נשללת לחלוטין ממשרתי החובה ללא שום הסמכה בחוק כלשהו לעשות כן. אמנם האחים אינם מבקשים להשוות את מעמדם לזה של עובדים מן המניין, אולם טוענים כי במצב הנוכחי הם "מופלים לרעה, באופן חמור, ביחס לבני גילם אשר אינם מתגייסים ולכן חופשיים לנצל את כושר השתכרותם ולהשתכר לכל הפחות שכר מינימום". לדבריהם, מצב דברים זה בלתי מוסרי ובלתי ראוי ומקומם עוד יותר כאשר פרט לחיילים בשירות חובה, כל העם זכאים לשכר מינימום, כולל עובדים פלשתינאים, עובדים חוקיים ולא חוקיים מתאילנד והפיליפינים וכולל המסתננים מאריתריאה וסודן. "רק הנושאים בעול השירות, מופלים לרעה, ברגל גסה, באופן בוטה, ללא סמכות וללא הצדקה", נטען בעתירה.
לכן, טוענים עורכי הדין, יוצא כי אותו מיעוט דומם, המשרת את מלוא 36/24 החודשים הקבועים בחוק, למעשה, מבחינה מהותית, משלם למדינה מס כספי הנובע משלילת זכותו ויכולתו לעבוד ולהרוויח שכר בשוק העבודה - זאת מעבר לעצם חובתו לשרת בצבא. עו"ד לורך מעריך כי מדובר על סכום השווה לכל הפחות ל-60,000 עד 90,000 ₪ נטו - ההפרש בין שכר המינימום לבין דמי הקיום בניכוי שווי המוצרים והשירותים שמקבלים המתגייסים למשך כל תקופת השירות. כל זאת, שעה שלמעלה מ- 75% מהאוכלוסייה, אשר אינה משרתת שירות צבאי מלא, פטורה, באופן מלא או חלקי ממס זה".
עוה"ד לורך, חפץ ושראל ממשרד יגאל ארנון ושות', מבקשים מבג"ץ לקבוע כי פקודת מטכ"ל הקובעת את מנגנון העלאת דמי הקיום ואת בעל הסמכות המוסמך להעלות את השכר – תבוטל. תחת זאת, מבקשים האחים לקבוע כי שכר חיילי החובה יוסדר בחקיקה ראשית בכנסת, יפוקח על ידי ועדת חוץ וביטחון וכי שכר המינימום במשק ישמש כנקודת המוצא המינימאלית לקביעת שכרם של חיילי החובה. משכר זה, מציעים האחים לנכות כ-1,300 שקלים - שווי המוצרים והשירותים הניתנים למשרתי החובה במסגרת שירותם.
לטענת העותרים, "למרות שחוק שכר מינימום אינו חל במישרין על משרתים בשירות חובה, ניתן וצריך לאמץ את הסכומים הקבועים בו בתור אמת המידה לגמול המינימאלי שמגיע לחיילי חובה, כמי שמעמידים את כל זמנם לטובת המדינה ומשרתים אותה".
העותרים ועוה"ד לורך, חפץ ושראל ממשרד יגאל ארנון ושות', טוענים כי עובר להגשת העתירה, נעשו מצידם פניות רבות לגורמים שונים במערכת הביטחון וצה"ל כאשר אלו במקרה הטוב, הניבו תשובות לקוניות, סתמיות ולא מספקות. גם פניותיהם של העותרים לכנסת ולועדת החוץ והביטחון נותרו ללא מענה.
לאחר הגשת העתירה, אמר היום עו"ד אמנון לורך: "אני מצר על כך שבניי אשר שירתו ומשרתים בצה"ל שירות צבאי מלא, נאלצים להיחשף ולעמוד בראש המחנה הדורש למיעוט צדק והגינות בסיסיים, שאמורים להיות מובנים מאליהם. בזמנים שבהם כ-75% מבני גיל השירות אינם משרתים שירות מלא, בין משום היותם מיעוטים, או חרדים, או משתמטים, או שלב ב', או ישיבות הסדר, או כל סידור או מעשה השתמטות אחר, לא ייתכן שהרמטכ"ל יתיר לכפופים לו לנהוג כך, בעבר זה לא קרה. אני מאמין שבית המשפט הגבוה לצדק יורה לעשות את מה שהרמטכ"ל, שר הביטחון, שר האוצר וועדת החוץ והביטחון לדורותיהם, לא טרחו לעשות במשך שנים - לעדכן ולתקן את פקודת מטכ"ל ולהתערב באופן קביעת הסכום המשולם כיום לחיילי החובה".