ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ כרמל שאמה-הכהן, קיימה היום (חמישי) דיון לבחינת האפשרות לחייב בחקיקה להמיר את הפרסומים הממשלתיים המנדטוריים מהעיתונות הכתובה לאינטרנט.
היו"ר שאמה-הכהן ציין כי חוקים שונים מחייבים, במקרים מסוימים, גם את המדינה וגם את האזרחים לפרסם הודעות בעיתונות כשירות לציבור שהוא גם מקור פרנסה לעיתונות.
לדבריו, התקדמות הטכנולוגיה מאפשרת לבחון לשנות את אופן הפרסום ולהעבירו לאינטרנט, שיאפשר לייעל את הטיפול במידע ויהיה גם ידידותי לסביבה. "מצד שני אנחנו יודעים שהתקשורת והעיתונות במצב קשה ואנחנו רוצים לשמור על התקשורת יציבה ובריאה", אמר היו"ר.
יועצת השר מיקי איתן המופקד על שיפור השירות הממשלתי לציבור, רוית זילברפרב, אמרה כי השר תומך בהצעה להעביר את המידע לאינטרנט, "הפתרון הראוי הוא שבעיתון תופיע מודעה עם כותרת והפנייה לפרסום באינטרנט. יש לממשלה דרכים אחרות לחזק את כלי התקשורת ולא בטוח שפרסום מודעות זה הדרך לעשות זאת".
ח"כ יוליה שמאלוב ברקוביץ' אמרה, כי הפרסום באינטרנט לא צריך לבוא על חשבון הפרסום בעיתונים. היא הזהירה מפגיעה באוכלוסיות חלשות, במי שלא דובר עברית ובעסקים קטנים.
יו"ר איגוד מנהלי הקרנות, חברי הבורסה והנאמנים, מיקי ציביר, אמר כי לרוב המידע שמתפרסם בעיתונים הוא חלקי ולא ניתן להבין אותו.
נציג אגף התקציבים באוצר, אורי גבע, אמר כי האוצר ערך בדיקה של הנושא ב-2010, כדי לבחון את יעילות הפרסום. לדבריו, הוא הסתמך על נתונים של מרכז המחקר והמידע של הכנסת לפיהם החשיפה לעיתונים בין השנים 2002-2008 ירדה מ-65% ל-57%. לפי נתוני הממ"מ, ב-2008 ההוצאה לפרסום מנדטורי עמדה על 36 מיליון שקל, כ-2.4% מכלל הפרסום בעיתונות שהסתכם בכ-1.47 מיליארד שקל.
גבע ציין, כי הממשלה הגישה הצעת חוק בנושא שאושרה בקריאה ראשונה ביולי 2010 ודחה את הטענה שהדבר יפגע באוכלוסיות מוחלשות. מנהל המחלקה התקציבית במרכז המחקר והמידע של הכנסת, עמי צדיק, אמר כי הפרסום הסטטוטורי הוא שולי מסך כל הפרסום, אך הסכום הוא משמעותי כשהעיתונים מתקשים לשרוד וגם קיומם הוא אינטרס ציבורי.
מנהל לשכת הפרסום הממשלתית, גדי מרגלית, אמר כי ב-2010 עמד תקציב המודעות על 22 מיליון שקל, ב-2011 על 26 מיליון שקל ובמחצית 2012 על כ-9.5 מיליון שקל כאשר הצפי הוא שעד סוף השנה הפרסום יסתכם בכ-19 מיליון שקל. "בעוד 4 שנים מהיום כבר יהיה תהליך טבעי והפרסום באינטרנט יחליף את הפרסום העיתונים", אמר. הוא ציין כי מבינה טכנולוגית מנהל הרכש הממשלתי עובד על פיתוח אתר עם מנוע חיפוש מתאים, בתהליך שיארך כשלוש שנים.
המשנה למנכ"ל ידיעות אחרונות, ינון אנגל, טען כי הפרסום לא מגיע ל-20 מיליון שקל בשנה. "משמעות ביטול החובה היא הסתרת מידע מהציבור", אמר.
הוא התייחס לאפשרות שהעיתונים יקבלו סיוע ממשלתי אחר במקום הפרסום ואמר: "אני לא רוצה לעבוד בעיתון שמקבל סובסידיה מהממשלה". דוברת משרד הפנים, אפרת אורבך, אמרה כי הפרסום העיתונות הוא הכלי המרכזי לשיתוף הציבור. לדבריה, "המשרד סבור שאם ימנע הפרסום בעיתונים המידע לא יהיה נגיש לחלק מהציבור.
היו"ר שאמה-הכהן סיכם את הדיון ואמר כי הוועדה מקפידה, בחוקים שהיא מחוקקת, לחייב פרסומים גם באינטרנט. הוא הוסיף כי מטרת הדיון הייתה לקבל מידע מכל הגורמים הנוגעים בדבר, והדיון אכן שירת את מטרתו. במהלך הפגרה נצטרך לבחון את הדברים ולגבש עמדה בנושא.