עמוס חכם, הזוכה הראשון בחידון התנ"ך, הלך היום לעולמו והוא בן 91.
בויקיפדיה נכתב על חכם כי המהפך בחייו התחולל כאשר הוכרז בשנת ה'תשי"ח (1958) - שנת העשור למדינת ישראל - על עריכת חידון התנ"ך, שנערך כחידון ארצי ולאחריו חידון התנ"ך העולמי. שכניו של עמוס בשכונת שערי חסד, שידעו על למדנותו ועל עומק ידיעותיו בתנ"ך, עודדו אותו להירשם לחידון.
הרוח החיה בחידון היה ראש הממשלה, דוד בן-גוריון, שנודע כחובב מקרא מושבע, והוא העניק בהתרגשות את התואר "חתן התנ"ך הארצי" לעמוס חכם, כשהוא מלווה את הטקס בדברי שבח ותהילה לאיש.
באתר נכתב כי עמוס, שהיה כל חייו נחבא אל הכלים, הפך למרכז התענינות לאומי ובינלאומי, הן מבחינת ידענותו המופלגת והן מבחינת סיפורו האישי יוצא הדופן.
ראש הממשלה דוד בן-גוריון הזמין אותו ללשכתו ואמר לו בסגנון מקראי: "אתה עמוס, הרימות קרן ישראל, ויש להתפאר בך". חכם הוזמן על ידי ראש הממשלה לסיור בארץ כאורח צה"ל ואף להיות מורה לתנ"ך בבית הספר החקלאי בעיינות. כעבור שנים אחדות נשא עמוס חכם אשה, בטקס נישואים שבו השתתף גם דוד בן-גוריון. לאחר תום לימודיו הפך להיות חוקר מקרא, פירש שמונה ספרים בסדרת דעת מקרא, וכתב ערכים בנושא לאנציקלופדיה העברית.
בנו של עמוס חכם, ד"ר נח חכם, שנולד בשנת 1963, המשיך בדרכו של אביו, וכיום הוא חוקר את ההיסטוריה של עם ישראל בתקופת בית שני באוניברסיטה העברית בירושלים.
בשנת 2007 יצא לאור הספר "תשורה לעמוס" המוקדש לעמוס חכם, המכיל מאמרים בנושאים מקראיים, על ידי מכללת יעקב הרצוג שעל יד ישיבת הר עציון.