הרב שפירא
הרב שפירא מרכז הרב

"אמרתי לראש העיר ירושלים ניר ברקת שכדאי להתחיל בבניית אצטדיון יותר גדול מטדי כבר עכשיו", פותח הרב יעקב שפירא, ראש ישיבת מרכז הרב בירושלים וחבר מועצת הרבנות הראשית את השיחה עם ערוץ 7.

"בסיום הבא של מפעל הדף היומי, בעוד שבע שנים וחצי, בעזרת השם, אני מקווה שבמקום בו לומדים הכי הרבה תורה, בארץ ישראל, נקיים סיום אחד מאחד ומסיבי כפי שעשו בארה"ב".

"נסה לדמיין מעמד בו שומעים 95,000 יהודים צועקים בכל הכוח ' אמן יהא שמא רבא מבורך לעלם ולעלמי עלמיא' בתפילת מנחה", אמר הרב, כשניתן לחוש את התרגשותו. "הקול של ה'אמן' הזה עדיין מהדהד באזני. תדמיין את זה כאן, בארץ ישראל."

ראש ישיבת מרכז הרב שוחח עם ערוץ 7 לאחר שחזר ארצה משהות של יומיים בלבד בארה"ב בכדי להיות נוכח בסיום הענק שהתרחש באצטדיון מט לייף במדינת ניו ג'רסי לרגל סיום הש"ס של מפעל הדף היומי.

הרב מאיר שפירא, ראש ישיבת חכמי לובלין, שהגה את הפרויקט והציע אותו בועידת אגודת ישראל בשנת 1923, לא היה יכול לנבא את הצלחת יוזמתו. הלימוד של דף אחד של תלמוד בבלי כל יום נותן למשתתפים במפעל לעבור את 2711 העמודים בש"ס בשבע שנים וחצי - אמנם לא בעומק של לימוד מסכת ישיבתי, אבל עם השגת המטרות של לימוד תורה יומי והיכרות עם טווח התכנים.

עשרות אלפי המשתתפים בחגיגות הסיום המרובות ברחבי העולם הם ההוכחה להצלחה זו, כשהגדול מכולם היא הגעת קרוב ל100,000 לאצטדיון בניו ג'רסי.

"כולם הרגישו שם ביחד, את כולם איחדה אהבת תורה", אמר הרב שפירא "ה'אמן' הזה שצעקו ביחד כל הסקטורים ביהדות הדתית- ספרדים ואשכנזים, ומתוכם חרדים ליטאים, חסידים ודתיים לאומיים – כשהם מעידים ביחד על אמונתם ועל אהבת התורה שבהם – ה'אמן' הזה עלה השמימה. כל נואם דיבר על אחדות, דיבר על איך שכולנו מאוחדים בתורה, לא משנה אם הכיפה שעל ראשנו עשויה מבד או סרוגה. כך צריך להיות".

כשנשאל הרב מה הביא אותו להגיע לחגיגה בחו"ל, השיב "שמעתי שמתוכנן סיום מסיבי, וכשקבלתי הזמנה, רציתי לראות יד ראשונה איך אחינו מעבר לים מראים את אהבת התורה המשותפת של כולנו. יהודי טוב לב שרוצה להישאר בעלום שם, שמע על זה וארגן את הנסיעה".

הרב נחום רבינוביץ, ראש ישבת ההסדר במעלה אדומים, ורבנים נוספים יצגו את רבנות ישראל בעצרת בארה"ב. הרב שפירא הוסיף, "זה היה מרומם לראות איך הרב ישראל מאיר לאו זכה  למחיאות כפיים סוערות בסוף הנאום שלו".

האירוע התחיל במתח מסויים – שנגמר בנס קטן, כלשונו. "כל היום ירד גשם ללא הפסקה, אפילו דיברו על העברת הארוע ליום חמישי – וזה היה גורם לכך שלא אהיה שם כי לא הייתי מוותר על סיום הש"ס שלנו בבנייני האומה. לבסוף, השאירו את הזמן כפי שתוכנן, ובדיוק רבע שעה לפני תחילת הארוע, ב- 18:45, הפסיק הגשם לרדת! ביעילות האמריקאית הידועה, חילקו לכל מי שנכנס מגבון כדי שיוכל לייבש את הכסא עליו רצה לשבת – 95,000 מגבונים!"