סופי: המע"מ יעלה ל-17%

בתום דיון סוער אישרה ועדת הכספים של הכנסת העלאה של המע"מ באחוז אחד, והוא יעמוד על 17% החל מספטמבר.

חזקי ברוך - ערוץ 7 , י"ח באב תשע"ב

שטרות כסף
שטרות כסף
צילום: פלאש 90

ועדה הכספים של הכנסת אישרה הערב (שני) את העלאת המע"מ ל- 17% החל מה- 1.9.2012 ברוב של 11 בעד ו- 6 נגד.

שר האוצר, יובל שטייניץ, אמר כי "יש להוכיח לעולם שאנחנו לא ספרד ושנעמוד ביעד הגירעון. לנו אין כרית ביטחון בדמות גוש היורו".

נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, אמר "אם לא נעמוד ביעד הגירעון נשלם ריבית גובהה יותר על החוב הממשלתי ונתקשה בניהול המשק. משנקבע יעד גירעון 3% חובה לעמוד בו. יותר גירעון פירושו יותר נטל על הדורות הבאים". 

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), אמר במהלך הדיון כי "המדינה נקלעה למצב של חוסר הכנסות. למעלה משלוש שנים שהמשק הישראלי משגשג אך מסביב יהום הסער. הכלכלות בעולם בקריסה. הכלכלה הישראלית חזקה אך יש להתמודד עם הבעיות החברתיות. אנחנו מדינה מוטת ייצוא וכעת עקב המשבר באירופה בעיקר, יש חסר בהכנסות".

"אפשר לא לעשות כלום", אמר גפני, "אך נגיע למצב של מדינות רבות באירופה. בגלל זה גם העלנו את יעד הגירעון ל- 3%. יש לנקוט עוד צעדים אך אני אתנגד לכל החלטה חד-צדדית של הממשלה בהקשר לגזירות כלכליות. הכל ייעשה בהסכמה".

שר האוצר, יובל שטייניץ (ליכוד), אמר כי "ישראל עדיין בצמיחה אך פחותה ביחס לתחזית; שינוי מ- 4.5% ל- 3%+ ולירידה הזאת, אף כי עדיין מדובר בצמיחה, יש השלכות על הכנסות המדינה, בייחוד נוכח המשבר ההולך ומחמיר באירופה. הצמיחה הממוצעת בגוש היורו היא שלילית. דירוג האשראי של כמעט כל מדינות היבשת הורד ואפילו גרמניה קיבלה אזהרת צמיחה. האבטלה בכל גוש היורו בסימן עלייה. אפילו בסין ובברזיל יש ירידה בצמיחה והשפל העולמי משפיע גם עלינו. אך כשמדינה באירופה נופלת יש לה כרית ביטחון. היא חלק מגוש היורו, כי בגרמניה וצרפת יודעים שזה ישפיע עליהן. לנו אין כרית ביטחון".

שטייניץ סקר את דרך הטיפול של הממשלה בחסר של 29 מיליארד ש"ח, "טיפלנו בגירעון בשני מהלכים; הגדלת יעד הגירעון מ- 1.5% ל- 3% שחסכה 15 מיליארד ש"ח של הטלת מיסים והמהלך השני זה חבילת צעדים של 14 מיליארד כהעלאת המע"מ וצעדים נוספים. חובתנו להראות לעולם, שאנחנו לא ספרד; קובעים יעד גירעון חדש ועומדים בו. זה קשה אך לטובת אזרחי ישראל. בספרד שבגלל התלהמות ופופוליזם היתה התרסקות קשה שפוגעת באזרחיה. 14 המיליארד שיבואו מהקיצוץ הרוחבי ומהגזירות; 7.5 מיליארד ש"ח זה נטל על הציבור והשאר מסף יסף על העשירים ביותר. הלכנו רחוק יותר מטרכטנברג וקבענו מס יסף החל מהכנסה של 67 אלף ש"ח ולא רק מ- 80 אלף ש"ח".

במקביל לסקירה, שטייניץ עדכן על המפגש אמש עם ראש הממשלה הפלסטיני, סאלם פיאד: "ניהלנו מו"מ סודי במשך שנה שלמה והגענו להסכמות על מלחמה בהון השחור לטובת ישראל ולטובת הרשות". 

נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, הביע אף הוא פסימיות לגבי השנים הקרובות: "המצב במשק העולמי לא טוב. תחזיות הצמיחה של ארה"ב פחות מ- 2% וזה לא יעלה בשנה הבאה. אירופה כבר במיתון עם צמיחה שלילית ובשנה הבאה התאוששות חלשה מאוד. גם השווקים המתעוררים הצמיחה נמוכה מבשנים הקודמים. ממוצע הצמיחה בסחר העולמי בשנים קודמות עמד על  7% ועכשיו נמוך בהרבה".

פישר הזהיר מאי עמידה ביעד הגירעון ומהתנהלות שתוביל להעלאת הריבית החיצונית על החוב הממשלתי. לדבריו, "הבעיה המרכזית של מדינות אירופה היא הריבית הגבוהה על החוב הממשלתי; ספרד 7%+, איטליה 6% ועם ריביות כאלה הן מתקשות לגייס כספים בשווקים. גרמניה עם הריבית הכי נמוכה 1.2% וצרפת עם 2%. יש חשיבות עצומה לשימור היכולת לגייס כספים בריבית סבירה אחרת לא ניתן לנהל משק. ביוון הריבית עלתה ל- 36% ואחרי חבילות הסיוע ירדה ל- 17%; כך לא ניתן לנהל מדינה".

"בפועל, יוון תלויה לחלוטין במדינות אירופה ולא בטוח שהאירופאים ימשיכו לתמוך בה. בישראל אנו משלמים 4% ריבית על החוב. ריבית יחסית גבוהה לטווח הארוך, שכן 4% פירושם כ- 40 מיליארד ₪ שעשויים היו לסייע במימון דברים רבים. יש למנוע אינפלציה והגדלת הגירעון בכל מחיר. דרשתי יעד של 2.5% גירעון אך משהוחלט על 3% חייבים לעמוד בכך. יעד הגירעון הקודם; 1.5%, 15 מיליארד ₪ והעלאה ל- 3% פירושה לגייס חובות של 15 מיליארד ₪ נוספים מהשווקים על-מנת להוריד את נטל המס מאזרחי ישראל. אך זה מגדיל את הנטל על הדורות הבאים אך זו החלטת הממשלה".

פישר הזהיר מפני "תרחיש אפשרי של פירוק גוש היורו. אם זה יקרה אנחנו לא יודעים כיצד זה ישפיע עלינו אך ברור שיהיה משבר פיננסי כלל עולמי. ברור שיש להתכונן ולשמור על יציבות פיננסית ועל מסגרת התקציב". פישר הביע חשש מפגיעה בסחר החוץ של ישראל ובמאזן התשלומים; המשק הישראלי יכול להתנהל עם גירעון נמוך במאזן התשלומים השוטף". בעניין שער החליפין אמר: "לאחרונה יש פיחות ואנחנו בשער חליפין של סביב 4 ₪ לדולר וזה טוב יותר לייצוא בתקופה השקה הזו". 

יו"ר הכנסת, ח"כ ראובן (רובי) ריבלין, הגיע במיוחד לדיון ונתן רוח גבית לאנשי האוצר, "אנחנו הנבחרים ועלינו לגלות אחריות ולפעול בהתאם להמלצות המקצועיות להתמודדות עם המשבר".

ח"כ שלי יחימוביץ' (עבודה) אמרה "די עם הנפנוף ביוון וספרד. כולנו יודעים שהמצב עגום. השאלה איך נגרם הבור בהכנסות המדינה ואיך נמלא אותו. האם ניקח משכבת השומן של העשירים שתוגמלה כל הזמן או ממעמד הביניים והשכבות החלשות. הפתרון המוצע לא נכון ולא צודק; המע"מ המס הכי לא צודק בעולם, הכי רגרסיבי; ככל שאתה עני יותר אתה משלם יותר. שלא ירמו את הציבור; הוויכוח כאן בין קפיטליזם קיצוני לסוציאל דמוקרטיה. יוון נפלה בגלל גישה קפיטליסטית והורדת מס חברות".

ח"כ מירי רגב (ליכוד), הביע תמיכה בראש הממשלה ושר האוצר אך גם הביעה שמחה על הצבעתו נגד הגזירות בממשלה של השר כחלון. "יש לדחות את העלאת המע"מ ומס הכנסה על חלשים, לפחות עד אחרי החגים".

ח"כ אבישי ברוורמן (עבודה) אמר כי הממשלה "לא מציגים מדיניות כוללת; רק מצגות כלליות. היה ברור כבר לפני שלוש שנים שנגיע למצב כלכלי קשה באירופה וכבר אז תחזיות האוצר לא היו רלוונטיות. מספיק לדבר על יוון וספרד. יש להתחיל לנהל מדיניות.

ח"כ זהבה גלאון (מר"צ) אמרה כי "מהלכים על השרים ועלינו אימים כאילו אנחנו לפני מלחמת עולם כלכלית. מה שיקרה זה לא אחוז מע"מ נוסף על כולם. בפועל, העניים ישלמו עוד 2.5% מע"מ בעוד העשירים; 0.5% תוספת. שר האוצר מאפשר גזל מהציבור בכך שלא מקדם גביית מס כראוי מהתאגידים הגדולים, שיכול להוסיף עשרות מיליארדים להכנסות המדינה".

ח"כ ציון פיניאן (ליכוד): "אין מדובר בגזירות אלא בצעדי מנע. יש לברך שהמשבר הפיננסי העולמי נפל במשמרת של הממשלה הנוכחית, שיודעת כיצד להתמודד".

ח"כ שי חרמש (קדימה) אמר "2010-2011 היו שנות שפע עם צמיחה מרשימה, 4.6%-4.8% שאפשרו להכין כרית ביטחון למשבר, אך שני האנשים שהיו צריכים לעשות זאת, שר האוצר וראש הממשלה, התרשלו בעבודתם. עליהם מוטלת אחריות מיוחדת לגירעון שנוצר, כי תפקידם להתמודד עם השפעות ארוכות טווח".

ח"כ דוד אזולאי (ש"ס) אמר "העלאת המע"מ זו גזירה שאפשר לעמוד בה רק יש לסייע לשכבות החלשות ולדחות את ההעלאה לאחרי החגים ולנקוט צעדים לסייע לחלשים".