כמה משקיעים בבריאות?

הלישכה המרכזית לסטטיסטיקה פירסמה היום (שני) את מדד ההוצאה הלאומית לבריאות בשנת 2011.

על פי הנתונים עולה כי בשנת 2011 עלתה ההוצאה במחירים קבועים ב- 4% לעומת שנת 2010. ההוצאה לנפש, במחירים קבועים, עלתה ב- 2%. ההוצאה הלאומית לבריאות, במחירים שוטפים, הסתכמה בשנת 2011 ב-67.4 מיליארד ש"ח, שהם 7.7% מהתמ"ג.

ההוצאה לבריאות כוללת את ההוצאות על כל שירותי הבריאות הניתנים במרפאות, בתי החולים, שירותי רופאים פרטיים ורופאי שיניים. הוצאות על  תרופות ומכשירים רפואיים, מחקר ומנהל ממשלתי בתחום הבריאות, והשקעה במבנים וציוד במוסדות הבריאות.

על פי הנתונים עולה כי בהשוואה לארצות ה-OECD אחוז ההוצאה הלאומית לבריאות מהתוצר המקומי הגולמי בישראל (7.7%) היה נמוך מאשר ב-27 ממדינות ה-OECD, במיוחד מארה"ב (17.6%) והולנד (12.0%), ולעומת זאת, היה גבוה מאשר ב- 6 ממדינות ה- OECD האחרות. השיעור הנמוך ביותר היה בטורקייה, מקסיקו ואסטוניה (כ-6.0%).

בשנים 1995-2010 חציון מדינות OECD של שיעור ההוצאה הלאומית לבריאות כאחוז מהתמ"ג עלה בהדרגה מ-7.5% ל-9.4%. לעומת זאת, בישראל השיעור נשאר כמעט ללא שינוי בשנים אלה.

מההשוואה הבינלאומית עולה עוד, כי בשנת 2010 ההוצאה לבריאות לנפש במונחי כוח קנייה בישראל –­ 2,046 דולר –דומה להוצאה בסלובקיה וקוראה ונמוכה מזו שבמרבית מדינות ה- OECD. בארה"ב הייתה ההוצאה לנפש הגבוהה ביותר – 8,233 דולר. בקוריאה, צ'כיה, הונגריה, פולין, אסטוניה, צ'ילה, מקסיקו וטורקייה הייתה ההוצאה נמוכה מאשר בישראל.

יצוין כי החישוב במונחי כוח קנייה מביא בחשבון את ההבדלים במחירי התוצר במדינות השונות. עם זאת, בהשוואה הבינלאומית לא מובאים בחשבון הבדלים בגורמים שעשויים להשפיע על ההוצאה כמו הרכב הגילים, מבנה מערכת הבריאות, מבנה התעסוקה וכד'. כשמחשבים הוצאה לבריאות משוקללת לפי גיל, מתקבלת הוצאה לאומית לנפש גבוהה יותר בישראל.

עוד עולה מן הנתונים כי קופות החולים סיפקו בשנת 2011 34% משירותי הבריאות, בדומה לשנים 2007-2010. "יצרני שוק" – בתי חולים כלליים, רופאי שיניים ורופאים פרטיים אחרים, מרפאות פרטיות וכן יצרני תרופות ומכשירים רפואיים, סיפקו ב-2011 55% מכלל ההוצאה הלאומית לבריאות.

בהתאם להנחיות בינלאומיות, במונח "יצרני שוק" נכללים החל מ- 2003, בתי חולים כלליים שמאורגנים כתאגידים. זאת, משום שגופים אלה מספקים את מרבית השירותים במחיר משמעותי מבחינה כלכלית.

החלק שסופק על ידי מוסדות ממשלתיים (כגון, בתי חולים לנפש ולמחלות ממושכות, מרפאות ולשכות הבריאות) היה 6% מההוצאה הלאומית לבריאות, בדומה לשנת 2010. חלקם של השירותים שסופקו  על ידי מוסדות בריאות אחרים ללא כוונת רווח (כגון מגן דוד אדום) נשאר ברמה של  5%  בשנים 2011-2005.