שופט בית המשפט העליון, אליקים רובינשטיין, דחה בקשת רשות ערעור שהגיש עובדיה חלבי על הרשעתו באחזקת סכין בבית המשפט המחוזי בירושלים, במסגרת ערעור שהגישה המדינה על זיכויו בבימ"ש השלום בעיר.
חלבי טען בין השאר, כי פרקליטות מחוז ירושלים הנהיגה מדיניות של "ערעור אוטומטי" בעבירות של החזקת סכין, וכי הערעורים מנותבים כולם להרכב מסוים בבית המשפט המחוזי בעיר, אשר גם מדיניותו בנושא מחמירה במיוחד.
השופט רובינשטיין דחה כאמור את טענותיו של חלבי, וקבע כי לא הוכח בעניינו כי הפרקליטות לא שקלה את נסיבותיו האישיות וכן לא הוכח כי בית המשפט המחוזי לא התייחס גם כן לנסיבות המקרה הספציפיות.
השופט רובינשטיין אף הוסיף כי גם בעצם קיומה של "מדיניות תביעה" אין כל פסול, כל עוד היא נותנת מקום מספיק גם להתחשבות בנסיבות הספציפיות של כל מקרה.
אך מנגד הדגיש השופט רובינשטיין, כי "מדיניות צריכה להיות מגובשת באופן מערכתי, וקשה להלום מצב בו פרקליטות פלונית – גם או הרכב שיפוטי פלוני – מגבשים מדיניות לעצמם".
לדבריו, "ישראל היא מדינה קטנה למדי, וממילא ראשות התביעה הכללית אחת היא והחלטתה מחייבת (בצאתה מפי היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה). אין המדובר בפרקליטי מחוז נבחרים, כמו במדינות שונות בארה"ב. אמנם, איני מוציא מכלל אפשרות, בגדרי השכל הישר, כי בשעה שנושא עברייני מסוים נעשה ל"מכת איזור", תיתכן תקופה של החמרה לגביו שם; בעוד ש"מכת מדינה" כשמה כן היא".