'לאיראנים כבר כעת יש נשק גרעיני'

מחקר המתבסס על פרסומים תקשורתיים בינלאומיים גלויים ומפגשים עם אנשי מודיעין מביא את אריה יצחקי למסקנה: לאיראנים כבר יש פצצות...

שמעון כהן - ערוץ 7 , ב' באלול תשע"ב

'לאיראנים כבר כעת יש נשק גרעיני'-ערוץ 7
כור גרעיני
רויטרס

ההיסטוריון אריה יצחקי שנודע בחקר ארץ ישראל, מספר ביומן ערוץ 7 על פרט לא מוכר מעברו – במשך כעשור שנים, משנת 63 ועד שנת 74, עבד בכור הגרעיני בדימונה.

לדבריו המידע שיש בידו מאותן שנות עבודה ומחקר שאותו ביצע בשנים האחרונות מול פרסומים תקשורתיים בינלאומיים, לצד מפגשים עם אנשי מודיעין בארץ ובעולם, מביאים אותו למסקנה אחת ולפיה בעוד ישראל הרשמית מדברת על הדרך למנוע מאיראן פצצה גרעינית הרי שכבר כעת יש לאיראנים לפחות 7 פצצות כאלה.

להערכתו הממשל האיראני מתעתע במערב וכבר כעת יש לו נשק גרעיני. יצחקי אף אומר כי הוא "מוכן להתחייב ולומר שבידי איראן כמה פצצות אטום, שתיים מהן פרימיטיביות הנישאות על מטוסים, וחמש מתקדמות הנישאות על טילי שיהאב".

יצחקי קובע כי "סיפוריו של מאיר דגן על כך שאיראן אולי תגיע ליכולת גרעינית בשנת 2015 הם סיפורי עורבא פרח".

"מתוך העיסוק שלי בנושא ברור לי שכשם שהמערב רצה בשנות השישים לדעת מה קורה בדימונה כך ארה"ב וישראל רוצים לדעת מה קורה באיראן, וכשם שאז שלחו שליחים ותעתעו בהם כך קורה היום גם עם האיראנים", הוא אומר ומספר כי מימיו בכור הוא זוכר את האופן בו תעתעה ישראל במבקרים בכור כאשר הקימה קירות דמיוניים שהעניקו למבקר אשלייה שבפניהם שתי קומות, קפיטריה ומשרדים, בעוד מאחורי הקירות מעלית או מדרגות המובילות לקומות המרתף ששם מתבצעים הדברים החשובים באמת.

להערכתו האיראנים למדו את השיטות הללו והם מבצעים אותם היטב כיום מול פקחי המערב.

כשהוא מפרט את הפרטים שהובילו למסקנתו הוא מזכיר כי משנת 2002 מנסים האיראנים להפנות את תשומת הלב לכור בבושאר ואכן העולם כולו עסק בו למרות שכל מטרתו היא אנרגיה ולא נשק. משהתברר שאין הכור הזה בעייתי הועברה תשומת הלב לכור בנתאנז, שם קיים אתר הצנטריפוגות, אתר שאותו מגדיר יצחקי כאתר הונאתי. במשך חמש שנים עסק העולם בכור זה עד שלפני כשנתיים צץ האתר החדש ליד קום וכעת ברור לכולם ששם מתבצעת העשרת הצנטריפוגות הכפולות. לדבריו הוא עצמו דיווח על קיומו של האתר שנתיים קודם לכן.

כעת הוא משוכנע שישנם עוד לפחות שני אתרים הידועים לו עצמו.

יצחקי מספר על צוות BBC שנשלח לאיראן לצלם סרט דוקומנטארי, אך לפני צאתו לאיראן נפגש הצוות עם יצחקי עצמו שתידרך אותו היכן לצלם וכיצד למנוע את החרמת הציוד לאחר הצילום. הצוות אכן צילם וכשביקש לצאת מהמקום החרימו השלטונות האיראניים את הצילומים, אך בהתאם לתדרוך המוקדם הצילום בוצע באופן כפול ועותק אחד כבר הועבר למערב.

באשר להתייחסות המודיעין במערב, מזכיר יצחקי כי עד לא מכבר טען המודיעין האמריקאי כי איראן הפסיקה את העשרת האורניום, ורק לאחרונה שינה את טעמו והערכותיו בדבר המשך הפעילות האיראנית.

בהקשר זה הוא מזכיר מפגש בין שר ההגנה האיראני לבין מקבילו הסורי, ובו אמר השר האיראני כי במידה וארצו תותקף היא תעשה שימוש בנשק גרעיני. אמירה זו נאמרה בשנת 2006 ומשמעה שכבר אז היה בידי האיראנים נשק גרעיני, אך רבים במערב העדיפו להתעלם מהאמירה ומשמעותה.

יצחקי מזכיר בדבריו מפגש שקיים עם הגנרל הרוסי בעבר ולדימיר דבורקין, מי שהיה אחד מראשי תכנית הגרעין של ברית המועצות לשעבר, וכשפרס בפניו את הערכותיו שמע גם ממנו שגם הוא סבור שאכן בידי איראן יש כבר כעת נשק גרעיני שנבנה בעבר בדרכים שחורות ובגניבה, אך כיום מתבצע באופן מסודר על ידי שתי קבוצות של מדענים.

לדבריו את המידע העביר לבכירים בישראל בהם ראש הממשלה נתניהו, שר החוץ ליברמן ואחרים כבר בשנת 2006 והיחיד שהגיב היה יו"ר ועדת חוץ וביטחון צחי הנגבי. האחרים אף לא השיבו בהודעה שקיבלו את המידע.

ומה לגבי ראשי גופי המודיעין? וכי הם אינם מכירים את המידע הגלוי לכאורה ? יצחקי משוכנע שמדובר בעוד כשל כללי של גורמי הביטחון כפי שהיה קודם מלחמת יום כיפור וכפי שהיה מול הגרעין הלובי שאיש לא ידע על קיומו. "הבעיה של מאיר דגן וחבריו היא חטא היוהרה. הם לא מוכנים לשמוע קולות אחרים".

בדבריו הוא מוסיף ומזכיר את סיפורו של ג'ייקוב כהן שפרסם לפני מלחמת העולם השנייה ספר אודות הכוחות הגרמניים והעומדים בראשם. הצבא הגרמני שנדהם למצוא את סודותיו גלויים בספר שלח כוח מיוחד שחטף אותו והביא אותו לחקירה. הוא נדרש להשיב אם מקורותיו הם מרגלים, אך המענה שלו היה פשוט: הכול גלוי וידוע למי שרק אוסף את הנתונים. הוא סיפר להם על מודעת אבל עם מותו של מח"ט, מודעה שקולונלים מהסביבה חתומים עליה. מודעה שכזו נאספה אצלו כחלק מפאזל שריכז. למודעות שכאלה הוסיף דיווחים על כנסים של הצבא הגרמני ועוד, וכך יצר את התמונה השלמה שהדהימה את ראשי הצבא הגרמני.

יצחקי סבור שגם במקרה שלו, איסוף חומרים מהעיתונות, הספרות והמפגשים האישיים יכולים להוביל לתוצאות מרשימות ומדויקות. כך גם באשר למידע שמביא אותו למסקנות מדוקדקות באשר למספר הפצצות שבידי האיראנים ואיכותן. הוא מזכיר דיווח ב-2006 על 17-18 קילוגרם של פלוטוניום מהם ניתן להרכיב שתי פצצות, וכשחומר זה מצטרף לד"ר עבדול כדיר חאן הפקיסטאני שמסר להם את המידע כיצד להרכיב אותן, הרי שהמידע לפנינו. מידע על שאר הפצצות מסרב יצחקי למסור בראיון תקשורתי.

על אף כל זאת מדגיש יצחקי וקובע כי עדיין ניתן וחובה לפעול נגד הגרעין האיראני, ולמיטב ידיעתו יש לישראל את היכולת לעשות זאת. "אם זה לא ייעשה בחודש או חודשיים הקרובים נמצא את עצמנו בעוד שנה עם עשרים פצצות", הוא אומר ומזהיר מהתנהלות דומה לזו של האמריקאים מול צפון קוריאה, התנהלות אדישה שהפכה את צפון קוריאה למעצמה גרעינית חסרת שליטה. "יש לנו אמצעים לעשות זאת", הוא קובע.