החממות במצפה יאיר
החממות במצפה יאיר חגי הוברמן

בטורו השבועי מספר העיתונאי קלמן ליבסקינד את סיפורו ההזוי של החקלאי מרדכי דויטש ממצפה יאיר, אשר מצא את עצמו עומד יום אחד מול מערכת משפטית שלא נתנה לו שום סיכוי, וזאת רק בגלל שהוא יהודי.

"מרדכי דויטש מתגורר במצפה יאיר שבהר חברון", מספר ליבסקינד, "ועוסק שם כבר 11 שנה בחקלאות אורגנית. כוסברה, פטרוזיליה, קולורבי, תרד, בצל ירוק, שמיר ושומר. ירקות ירוקים. קודם לכן התגורר בגוש קטיף. אחיו, שעיה, שעימו חלק חממות בכפר ים, נרצח שם בדקירות סכין על ידי אחד מעובדיו הערבים. מרדכי העביר את הציוד לאזור סוסיא ובנה הכל מחדש. שמונה דונם של חממות יש לו. אפילו לא חממות. "צינורות רוח". כמה בזנ"טים שנעץ באדמה במכות פטיש, עליהם השעין צינורות אלומיניום. את הכל מכסה ניילון. בטמפרטורה של האזור מאפשרים לו צינורות הרוח הללו להוציא תנובה מהאדמה במשך השנה כולה. אין לו פועלים, לדויטש. הכל הוא עושה עם רעייתו ושמונת ילדיו. שניים משרתים היום בצה"ל ביחידות חי"ר. אחת בשרות לאומי. כל מי שיכול מושיט יד. "מה שבנינו פה זה החיים שלנו", הסביר לי השבוע במילים פשוטות, "זה האוכל. בנינו את זה בעשר אצבעות". לפני עשר שנים סבר מישהו במינהל האזרחי שדויטש צריך היתר בניה כדי לתקוע את הבזנ"טים באדמה ופתח תיק בעניין. כשמסביב מאות חממות ערביות, מסיביות משל דויטש, שאיש מעולם לא טרח לבקש להן היתר, אף אחד במינהל לא חשב שצריך ללכת עם זה רחוק יותר". 

הצרות התחילו, כאשר בני משפחה מפוקפקת משהוא החליטו שמדובר בקרקע שלהם, "לפני שנתיים, כעשור אחרי שהחל לגדל על הקרקע, פנו ארבעה מבני משפחת עוואד, תושבי הכפר יטא, למינהל האזרחי וטענו שהקרקע של דויטש שייכת להם. הפניה הזו היתה מפתיעה. דויטש מגדל שם שנים רבות. כולם רואים אותו. איש מעולם לא התלונן. עוד כמה חודשים עברו לפני שבני עוואד עתרו לבג"צ ודרשו לסלק את דויטש מהשטח ולהרוס את חממותיו".

אלא שמתברר שכאמור לא מדובר בבני משפחה "תמימים", "בעתירה טענו שחלקת החממות הקטנה שלו יושבת על קרקע בת 262 דונמים שהיתה רשומה על שם סבם. בדיקה מהירה העלתה שזו לא הפעם הראשונה שהעוואדים מנסים למכור לרשויות שהשטח שלהם. בפעם הקודמת, ואת זה הקפידו להסתיר היטב מבג"צ, הצליחה המדינה לחשוף כי מדובר בחבורה של שקרנים שהציגה מסמכים מפוברקים. זה קרה בשנת 2000, אחרי שכמה מהם נתפסו חורשים על קרקע שלמדינה היו תכניות עליה. כשהמינהל האזרחי הוציא להם צווי פינוי והם מיהרו להגיש ערר, הועברו טענותיהם לבחינת פרוייקטור שמונה לעניין על ידי המינהל האזרחי. חוות הדעת שפירסם בפברואר 2003 חשפה סדרה של תרגילים לא מאד מתוחכמים. הפרוייקטור קרא את תצהיריהם, לפיהם עיבדו את האדמה עד שנת 1997, ובדק מה רואים בתצלומי אוויר ישנים יותר. אלה, משנת 1989 ומשנת 1995 העלו כי האדמה לא עובדה על ידי איש. בני משפחת עוואד צירפו חוות דעת של מודד מחברון שהגדיר את עצמו כ"מומחה לאדמות". הלה הצהיר שהוא סייר בשטח עם מוכתר מהכפר יטא, עד ראיה נדיר להליך חלוקת הקרקע שנערך עוד בימי המנדט הבריטי, בשנת 1935. אלא שבדיקת שנת הלידה של המוכתר בעל הזיכרון הפנומנאלי העלתה כי בעת חלוקת הקרקע הוא חגג יום הולדת 8. בין הרישומים השונים והמדידות השונות שהגישו בני המשפחה נמצא חוסר התאמה קיצוני. המינהל האזרחי גילה כי גבולות השטח "סודרו" בחוות הדעת השונות, שבהם הצטיידו "באופן שיתאים לטענתם". כמעט כל גבולות הגזרה שהגישו נמצאו שגויים ולא מתאימים לשטח. הפרט הפיקנטי ביותר שנתגלה הוא שבאותו קושאן לא ברור, שבאמצעותו ניסו בני משפחת עוואד לטעון לבעלות על הקרקע, נעשה שימוש עוד כמה פעמים בניסיון לטעון לבעלות על שטחים אחרים, במקומות אחרים, המרוחקים זה מזה מרחק רב. אם לא די בכך, התברר גם כי על מנת שכל השטחים, שלגביהם טענו לבעלות, יכנסו לתוך מה שמופיע בקושאן שהציגו, "הגדיל המומחה מטעמם את שטח הקושאן למעלה מפי שלוש וכן עיוות את הכיוונים המופיעים בקושאן בניגוד לרישום בטאבו".

אז התברר, כי בדיוק כפי שנכתב בדו"ח לוי, המערכת המשפטית תעמוד תמיד לצידו של הערבי, "במינהל הודיעו כי יבדקו את טענתו של דויטש אלא שאז אצה למישהו בלשכה המשפטית הדרך, ועוד בטרם ניתנה לדויטש תשובה, כבר נמסרה לבג"צ עמדת המינהל ולפיה אם לא יחול שינוי, עד סוף חודש אוגוסט ייהרסו החממות של דויטש. מדובר, צריך להדגיש, בהודעה חסרת תקדים. איש לא ביקש מהמינהל להתנדב למסור תאריך להריסה. גם לא בג"צ. המינהל מעכב הריסה של אינספור מבנים ובתים שנבנו ללא רישיון וכמעט בתשובה לכל עתירה בעניין הזה טוען כי לוח הזמנים שלו צפוף, עומס העבודה שלו גדול ולכן הוא פועל לפי סדר עדיפויות נוקשה. המחשבה שהצינורות של מרדכי דויטש עומדים בראש סדר העדיפויות הזה, בלתי נסבלת. את הרציו מאחריה הסבירו לדויטש במינהל. "ישנו תושב האזור הטוען לזכויות במקרקעין ונמצא כי יש ממש בטענתו של האחרון". האמירה הזו סותרת מניה וביה הודעה קודמת של המינהל לבג"צ, שלפיה לא ניתן לקבוע דבר על סמך המסמכים של משפחת עוואד".

בסיכום הדברים מאשים ליבסקינד דווקא את ראש הממשלה נתניהו, "דו"ח אדמונד לוי, שהוגש כבר לפני כמה חודשים, קבע באחת ממסקנותיו החשובות כי סכסוכי מקרקעין מהסוג הזה צריכים להידון בבתי משפט שעוסקים בראיות. אל למדינה להתערב בסכסוכים אזרחיים, כתב. לוי גינה בחריפות סוג כזה של אכיפה, בלא דרישה וחקירה ובלא הליך של הוכחות. מהרגע שדוח לוי הונח על השולחן, יודעים כולם את עמדתו. שרי הממשלה קראו את הדוח שלו ובחרו להתעלם. את המחיר ישלם ככל הנראה מרדכי דויטש. אם לא יקרה משהו מיוחד, בתוך שבוע תהרוס המדינה את כל החממות שלו עד האחרונה שבהן. בני בגין יעלה אז לשידור ויסביר שיש צורך לכבד את החוק. חברי ועדת השרים לענייני התיישבות יתקפו את היועצים המשפטיים של המינהל האזרחי. אבל זה לא יעזור להם. גם לא לראש הממשלה, בנימין נתניהו. הוא לא יוכל עוד לברוח. האחריות תהיה כולה שלו. הוא יהיה נהג השופל שיהרוס את המשק החקלאי של משפחת דויטש". 

לקריאת הטור המלא