דו"ח: כך מזהמת הרש"פ מי תהום

דו"ח חדש קובע: "פסולת מסוכנת ופסולת רפואית במגזר הפלשתיני מושלכות יחד עם הפסולת העירונית - דבר הגורם לפגיעה בנחלים ובמי התהום".

שמעון כהן , י"א באלול תשע"ב

אילוסטרציה
אילוסטרציה
פלאש 90

עמותת 'ירוק עכשיו' בשיתוף איגודי ערים יהודה ושומרון פרסמו דו"ח מקיף בנושא איכות הסביבה ביהודה ושומרון.

הדו"ח מציג את הבעיות החמורות בנושא איכות הסביבה, ובהן חומרים מסוכנים ופסולת מסוכנת, סוגיית המים בין ישראל לפלשתינים, ניהול מפגעים מתעשייה, ניהול פסולת מוצקה ואף מציע שלל פתרונות לטיפול בעיות אלו.

משרד להגנת הסביבה שהוקם בשנות ה-90 החל בניהול פסולת ארצי  הכולל שלושה חלקים, איסוף, טיפול וסילוק. למעשה, עד שנות ה-90 רוב הרשויות עסקו רק באיסוף הפסולת והשליכו לאתרי הטמנה, שברובם לא היו מוסדרים.

בשנת 1995 ערכו איגודי הערים ביהודה ושומרון סקר ובו גילו כ-246 מזבלות בגדלים שונים שכ-80% מהמזבלות שנמצאו, ממוקמות על האזורים הרגישים ביותר לזיהום מים ואינם אטומים, מהודקים ומכוסים ומאז ועד היום מספר המזבלות הלא חוקיות גדל.

בשונה מהמגזר הישראלי ביהודה ושומרון הפלשתינים אינם מקפידים על הפרדה בין פסולת ביתית לפסולת רפואית המכילה בתוכה, מבחנות עם בדיקות דם, חומרי הרדמה, מזרקים, בקבוקונים של תרופות כימותרפיות האמורות להיות מטופלות באתר נפרד, וברשות אין מקפידים על כך ומשליכים את הפסולת הרפואית לאתר סילוק פסולת רגיל ובכך גורמים לנזקים למאגרי מים עיליים ולמי התהום ואף עלולים לסכן את תושבי האזור. בישראל ישנה הקפדה ואכיפה בנושא פסולת מסוכנת ורפואית וההשלכה של חומרים אלו מופנים לרמת חובב, מתקן המטפל במיוחד בפסולת זו.

לפי ממצאי הדו"ח נמצא כי כמות הפסולת המיוצרת ביהודה ושומרון על ידי שתי האוכלוסיות נאמדת בכ-2070 טון ביום – 756,000 טון בשנה. כ-17.9% ע"י ישראלים ו-82.1% על ידי פלשתינים.

דו"ח שהוציא "UNEP" מ-2003 ציטט מקור פלשתיני המדבר על כ-2500 טון של פסולת מסוכנת המיוצרת בשנה ומדגיש כי כמות זו קטנה בהרבה מהכמויות המיוצרות ברשות הפלשתינית. הסיבה לחוסר היכולת של דו"ח זה לספק נתונים מדויקים, היא שאין רישום של פסולת זו.  יחד עם זאת, החקיקה ברשות אכן מבדילה בין סוגי הפסולת אך לא הונחו תשתיות לטיפול בחומרים אלו.

 יצחק (איצ'ה) מאיר, כותב הפרק ומנכ"ל איגודי ערים שומרון, מוסר כי: "ישנו הבדל ברור בנושא טיפול בפסולת בחומרים מסוכנים בין שתי האוכלוסיות ביהודה ושומרון. בעוד תוצאות הפגיעה הסביבתית לקרקע למקורות המים, לחי ולצומח ובמיוחד לאדם הם זהים ההערכות ואופי הטיפול בהם שונים. ההתיישבות הישראלית פועלת ומפעילה אמצעי בקרה ומניעה, חקיקה מתאימה (חוקי עזר) ופעילות פיקוח ואכיפה הדוקה לאורך כל השנה. המשרד להגנת הסביבה משקיע כספים רבים ופועל בשיתוף פעולה מלא בין איגודי הערים לטובת סילוק הפסולת לאתרים מוסדרים".   

עופר ענבר, מנכ"ל עמותת 'ירוק עכשיו', מוסר כי "עמותת 'ירוק עכשיו' פועלת להחלת חוקי איכות הסביבה ביהודה ושומרון ומאמינה כי לאחר החלת החוקים המנהל האזרחי, המשרד להגנת הסביבה והרשויות הישראליות והפלשתיניות ימצאו דרכן בניהול תקין של פסולת מוצקה. יחד עם זאת ראוי לציין כי  הפלשתינים ממשיכים לפתוח עוד ועוד אתרי סילוק פסולת פיראטיים, ואינם מעוניינים לשתף פעולה עם הישראלים בכל הנוגע לטיפול ודאגה לסביבה. לצערי הרב, על-אף ניסיונות רבים של העמותה ליצור דיאלוג עם הפלשתינים בכל הקשור לאיכות הסביבה נתקלנו בטריקת דלת. ישנה החלטה גורפת ברשות הפלשתינית שלא לדבר עם שום גורם ישראלי באשר הוא ולכן כלל תושבי האזור נפגעים. על נציגי הרשות להבין כי יש להניח את הסוגיות הפוליטיות ולפעול יחד בנושא איכות הסביבה, שכידוע, לסביבה אין גבולות".