חתן פרס ישראל בחקר התלמוד, פרופ' יונה פרנקל, הלך הבוקר לעולמו בירושלים.
פרופ' פרנקל יובא למנוחות היום (א) בשעה 16:30 בבית ההלוויות "קהילת ירושלים" בהר המנוחות מול מול בית החולים הרצוג.
רעייתו חוה ז"ל לבית גולדשמידט נפטרה בשנת 1995. לפרופ' פרנקל שתי בנות ושלושה בנים, תשעה עשר נכדים וששה נינים.
פרופ' פרנקל נולד במינכן, חמש שנים לפני עלות היטלר לשלטון. משפחת אביו (משפחת פרנקל-אויערבך) הייתה מן המשפחות הוותיקות של גולת אשכנז ומן הנכבדות בקהילה. המתמטיקאי הנודע, אברהם הלוי פרנקל, הוא בן דוד של אביו של יונה, אברהם אלפרד. אמו, ברכה ברטה, הייתה בתו של הרב ד"ר חנוך ארנטרוי שבא מהונגריה (ומישיבתו של הכתב סופר) ועמד בראש הקהילה האורתודוקסית במינכן (הוא היה רב הקהילה היחיד בגרמניה שעסק גם במחקר תלמוד מודרני). כבר ב-1933 ערכו הוריו של יונה פרנקל סיור היכרות ראשון בארץ ישראל, וב-1937 מימשו את התכנית והתיישבו בחיפה, ושם המשיך האב לעסוק, כבמינכן, בעסקי יבוא צמר.
את שתי שנות לימודיו בישיבת "בני עקיבא" בכפר הרא"ה זוכר יונה פרנקל לטובה כמן החשובות בחייו. הרשימה אותו אווירת החופש המוחלט שבה יכול היה להקדיש את כל זמנו ללימוד התלמוד ומפרשיו. לאחר שנים אלה, בשנת 1946, עלה לירושלים ללמוד בסמינר למדריכים דתיים של "עליית הנוער".
כמורה ותיק וכמורה של מורים יונה פרנקל יודע להעריך את מוריו שלו. בסמינר שמע את לקחם של נחמה ליבוביץ, ישעיהו ליבוביץ, ארנסט עקיבא סימון וברוך קורצווייל. כמוריו המובהקים, שעיצבו את אישיותו כמורה וכחוקר, הוא מציין את יצחק היינמן (מדרש ואגדה), את לודוויג אריה שטראוס (תורת הספרות) ואת המורה הגדול חיים צבי אנוך (תורת ההוראה). לאחר שנים הצטרפו אל אלה לאה גולדברג (ספרות כללית), א"א אורבך (מחשבת חז"ל) וחותנו, דניאל גולדשמידט (פילולוגיה וחקר הפיוט האשכנזי).
בשנת 1952 נקרא ללמד בבית הספר הדתי "לדוגמא" בירושלים ולהשתתף בהדרכת פרחי הוראה, תלמידי בית המדרש למורים ע"ש הרא"ם ליפשיץ.
את שירותו הצבאי עשה פרנקל באחת מיחידות המודיעין של חיל האוויר. בשנת 1956 החל את לימודיו הסדירים באוניברסיטה העברית תוך שהוא ממשיך בעבודתו בבית הספר "לדוגמא" ובבית המדרש למורים. הוא לימד שם תלמוד והוראת תלמוד עד שפרש לגמלאות. עיקר חידושו בתחום זה הוא בניית השיטה של הוראת התלמוד על המתודולוגיה של התלמוד עצמו, ובנושא זה הוא פרסם מאמרים וספר אחד. גם עבודת הדוקטור שלו, "דרכו של רש"י בפירושו לתלמוד הבבלי", שהוגשה בשנת 1968, היא עדות לצירוף דרכי החשיבה התלמודית, דרכי הוראת התלמוד והיסודות הפדגוגיים בלימוד המשנה והתלמוד. באותה שנה נתקבל כמרצה במדור לאגדה ולספרות עממית בחוג לספרות עברית.
בקורות חייו באתר "פרס ישראל" נאמר בשנים האחרונות יונה פרנקל עסק בעבודה החביבה עליו מאז ומתמיד, במחקר הפיוט. חותנו, חוקר התפילה והפיוט ד"ר דניאל גולדשמידט, החל במפעל הענק של הוצאת מהדורות ביקורתיות-מדעיות למחזורי המועדים של בני אשכנז לכל ענפיהם (מנהגי אשכנז, פולין וצרפת), וזאת על פי הזמנת "מכון ליאו בק" בניו יורק ובביצוע הוצאת "קורן" בירושלים. גולדשמידט ז"ל לא הצליח לסיים את המלאכה לפני שהסתלק לבית עולמו, ויונה פרנקל קיבל על עצמו את המשך העבודה: הוא השלים את מחזור סוכות, הוציא לאור את המחזור לפסח ושבועות. בשנותיו האחרונות עבד על הוצאת מהדורה מדעית של סידור אשכנז, מפעל ענק שלא זכה להשלים.
פרופ' פרנקל יובא למנוחות היום (א) בשעה 16:30 בבית ההלוויות "קהילת ירושלים" בהר המנוחות מול מול בית החולים הרצוג.
רעייתו חוה ז"ל לבית גולדשמידט נפטרה בשנת 1995. לפרופ' פרנקל שתי בנות ושלושה בנים, תשעה עשר נכדים וששה נינים.
פרופ' פרנקל נולד במינכן, חמש שנים לפני עלות היטלר לשלטון. משפחת אביו (משפחת פרנקל-אויערבך) הייתה מן המשפחות הוותיקות של גולת אשכנז ומן הנכבדות בקהילה. המתמטיקאי הנודע, אברהם הלוי פרנקל, הוא בן דוד של אביו של יונה, אברהם אלפרד. אמו, ברכה ברטה, הייתה בתו של הרב ד"ר חנוך ארנטרוי שבא מהונגריה (ומישיבתו של הכתב סופר) ועמד בראש הקהילה האורתודוקסית במינכן (הוא היה רב הקהילה היחיד בגרמניה שעסק גם במחקר תלמוד מודרני). כבר ב-1933 ערכו הוריו של יונה פרנקל סיור היכרות ראשון בארץ ישראל, וב-1937 מימשו את התכנית והתיישבו בחיפה, ושם המשיך האב לעסוק, כבמינכן, בעסקי יבוא צמר.
את שתי שנות לימודיו בישיבת "בני עקיבא" בכפר הרא"ה זוכר יונה פרנקל לטובה כמן החשובות בחייו. הרשימה אותו אווירת החופש המוחלט שבה יכול היה להקדיש את כל זמנו ללימוד התלמוד ומפרשיו. לאחר שנים אלה, בשנת 1946, עלה לירושלים ללמוד בסמינר למדריכים דתיים של "עליית הנוער".
כמורה ותיק וכמורה של מורים יונה פרנקל יודע להעריך את מוריו שלו. בסמינר שמע את לקחם של נחמה ליבוביץ, ישעיהו ליבוביץ, ארנסט עקיבא סימון וברוך קורצווייל. כמוריו המובהקים, שעיצבו את אישיותו כמורה וכחוקר, הוא מציין את יצחק היינמן (מדרש ואגדה), את לודוויג אריה שטראוס (תורת הספרות) ואת המורה הגדול חיים צבי אנוך (תורת ההוראה). לאחר שנים הצטרפו אל אלה לאה גולדברג (ספרות כללית), א"א אורבך (מחשבת חז"ל) וחותנו, דניאל גולדשמידט (פילולוגיה וחקר הפיוט האשכנזי).
בשנת 1952 נקרא ללמד בבית הספר הדתי "לדוגמא" בירושלים ולהשתתף בהדרכת פרחי הוראה, תלמידי בית המדרש למורים ע"ש הרא"ם ליפשיץ.
את שירותו הצבאי עשה פרנקל באחת מיחידות המודיעין של חיל האוויר. בשנת 1956 החל את לימודיו הסדירים באוניברסיטה העברית תוך שהוא ממשיך בעבודתו בבית הספר "לדוגמא" ובבית המדרש למורים. הוא לימד שם תלמוד והוראת תלמוד עד שפרש לגמלאות. עיקר חידושו בתחום זה הוא בניית השיטה של הוראת התלמוד על המתודולוגיה של התלמוד עצמו, ובנושא זה הוא פרסם מאמרים וספר אחד. גם עבודת הדוקטור שלו, "דרכו של רש"י בפירושו לתלמוד הבבלי", שהוגשה בשנת 1968, היא עדות לצירוף דרכי החשיבה התלמודית, דרכי הוראת התלמוד והיסודות הפדגוגיים בלימוד המשנה והתלמוד. באותה שנה נתקבל כמרצה במדור לאגדה ולספרות עממית בחוג לספרות עברית.
בקורות חייו באתר "פרס ישראל" נאמר בשנים האחרונות יונה פרנקל עסק בעבודה החביבה עליו מאז ומתמיד, במחקר הפיוט. חותנו, חוקר התפילה והפיוט ד"ר דניאל גולדשמידט, החל במפעל הענק של הוצאת מהדורות ביקורתיות-מדעיות למחזורי המועדים של בני אשכנז לכל ענפיהם (מנהגי אשכנז, פולין וצרפת), וזאת על פי הזמנת "מכון ליאו בק" בניו יורק ובביצוע הוצאת "קורן" בירושלים. גולדשמידט ז"ל לא הצליח לסיים את המלאכה לפני שהסתלק לבית עולמו, ויונה פרנקל קיבל על עצמו את המשך העבודה: הוא השלים את מחזור סוכות, הוציא לאור את המחזור לפסח ושבועות. בשנותיו האחרונות עבד על הוצאת מהדורה מדעית של סידור אשכנז, מפעל ענק שלא זכה להשלים.