בג\"צ דן אתמול בעתירות נגד מדיניות צה\"ל שהגישו ארגון השמאל \"האגודה לזכויות האזרח\" וארגונים ערביים. במבצע \"חומת מגן\" עצר צה\"ל לחקירה כ 1700 ערבים החשודים בפעילות טרור נגד ישראל. על פי צו מיוחד שהוציא אלוף פיקוד המרכז ייחקרו החשודים במשך 18 שעות, ולאחר מכן יוחלט בבית המשפט האם לשחררם או להאריך את מעצרם. העותרים טענו כי החשודים אינם מורשים להיפגש עם עורכי דינם, ובכך מופרות זכויותיהם.

השופטים אהרון ברק, דליה דורנר ויצחק אנגלרד ביקשו מהמדינה להגיש בתוך 15 יום את עמדתה באשר למצב המשפטי והחוקי החל על מעמדם של העצורים החשודים בפעולות טרור נגד ישראל. לאחר הגשת תשובתה של המדינה יוכלו העותרים להגיש לבית המשפט העליון את עמדתם בעניין.
נציג המדינה עו\"ד ענר הלמן אמר בדיון כי נעצרו אנשים רבים, וכי צריך לבדוק כל אחד ולהחליט אם הוא חשוד בפעולות נגד ישראל. הליך זה, לדבריו, דורש זמן, והצו שהוציא אלוף פיקוד מרכז הוא בתחום הסבירות.

מהדיון עלה כי בין העותרים גם 3 מחבלים מהתנזים ומהחזית העממית ומחבל תנזים נוסף המשרת גם במודיעין הכללי ברמאללה.

נציגת העותרים טענה כי במקרה זה דיני מלחמה אינם חלים, וזאת מפני שלא מדובר בנושאי נשק. \"זהו מעצר של אזרחים בלי כל הבחנה\", אמרה.

בבית המשפט העליון דנו אתמול גם בנושא מדיניות הסיכול הממוקד. נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק והשופטים יצחק אנגלרד ודליה דורנר הורו אתמול למדינה להשיב בתוך 80 יום על עתירות שהוגשו נגד מדיניות \"הסיכול הממוקד\". את העתירות הגישו גופי שמאל קיצוני \"הוועד הציבורי נגד עינויים\" ו\"האגודה להגנת איכות הסביבה וזכויות האדם\", המזוהים עם ערביי הרש\"פ. הם טענו כי מדיניות הסיכול הממוקד מנוגדת לכללי המשפט הבינלאומי.