
שוטר נשך אזרח? המחלקה לחקירות שוטרים מערערת על פסיקת בית משפט השום בת"א אשר זיכה שוטר מאשמת נשיכתו של אזרח בשפה ופציעתו.
סיפור המעשה, על פי כתב האישום, אירע באור יהודה בחודש יולי 2010, אז הוזעק השוטר הנאשם יחד עם שוטרים נוספים לרחוב תפארת ישראל בעקבות תלונות חוזרות על הפרעת מנוחה, עקב מסיבה שנערכה במקום.
השוטר רשם דו"ח לעורכת המסיבה חרף מחאות באי המסיבה. לאחר מתן הדו"ח, ניגש אחיה של עורכת המסיבה לשוטר והחל לגדף אותו. כתוצאה מכך הודיע השוטר לאח כי הוא מעכב אותו ולאחר שסירב לעיכוב הוא נעצר והוכנס בכוח לניידת המשטרה אשר הייתה במקום.
במקביל נזרקה על ידי אדם נוסף, שזהותו אינה ידועה, לבנה לכיוון הניידת. כתוצאה מכך התנפצה השמשה האחורית של הניידת.
לאחר זריקת הלבנה וניפוץ השמשה, ניגש השוטר לאח, אשר ישב עדיין בניידת, הטיח בו שהוא אשם בהתרחשויות, חנק אותו ואף סטר לו. בן דודו של האח ביקש מהשוטר לחדול, אולם אז ניגש שוטר נוסף ותפס את ידיו של האח לאחור בעוד לטענת מח"ש בשלב זה השוטר קירב את פניו אל פניו של האח תפס בצווארו ונשך את שפתו בחוזקה, כך שנגרם לו פצע משמעותי.
בערעור טוענת מח"ש, כי "בית המשפט קמא לא דק (דקדק) פורתא בראיות שבאו בפניו ושגה כאשר לא הגיע למסקנה המתבקשת מחומר הראיות המצטבר ולפיה פציעתו החריגה והייחודית של המתלונן לא יכולה הייתה להיגרם אלא בדרך של קריעה ע"י נשיכה".
"שגה בית המשפט קמא הנכבד כאשר לא הבחין כי בגזרה צרה זו, גרסתו יוצאת הדופן של המתלונן ("שוטר נשך אדם") נתמכת בראיות אובייקטיביות חד משמעיות ובעדות מומחה המתיישבת עם גרסתו, וכן עם מידע ראשוני שמסר עם קבלתו לבית החולים, ולפיו הוא ננשך על ידי אדם אחר", מוסיף רונן בן יצחק ממח"ש בערעור.
לדבריו, "טעה בית המשפט הנכבד קמא עת קבע כי "נותר בליבי ספק ממשי בנוגע לדרך גרימת הפגיעה בשפתו של רועי דדוש" וכן "כי קביעותיה [של מומחית התביעה] אינן חד משמעיות". כפי שפורט להלן, ה'ספק' שקינן בלב בית המשפט הנכבד קמא לאו ספק הוא, ודאי שהוא אינו 'ממשי' ואפילו לא 'ספק סביר', כמתחייב".