רגע לפני יום הדין הגדול והנורא, שנייה לפני שרועדים שמיים וארץ מגודל המעמד חשוב כי נעשה חשבון נפש אמיתי, האם באמת מבינים אנו את מקומנו מול ילדינו. ואסביר את דבריי. לכל ילד ישנה נשמה עדינה ורכה אשר מצפה ומייחלת להתקדש ולהתחבר לצור מחצבתה. בשלב הראשון של חייו רואה הילד את הוריו כצור המחצבה ורק לו ישכילו האחרונים להבין כי לא קטן וחסר דעת ילדם כי אם בעל מעלה עצומה, אשר מבין היטב את כל המתרחש סביבו, אזי יגדל הילד בריא בנפשו ויוכל להתחבר לנשמתו ביתר קלות. כאשר דוחים אנו את ילדינו, כל אחד מסיבתו הוא, ממעיטים אנו מאורו הגדול והעצום אשר יכול היה לדלוק במלוא עוצמתו לו היינו מסייעים לו לבטא ולהוציא את הפוטנציאל הגלום בו.
כאשר ילד בא בהתלהבותו הרבה ומבקש שנשים לב לציור שצייר זה עתה, הוא באמת ובתמים מצפה שנעזוב את עיסוקנו לרגעים ספורים בכדי להלל ולשבח את מלאכתו עליה עמל כפי גודלו והבנתו. לו רק נראה את מאמציו של ילדינו ליצור ולהביא בפנינו את תוצרתו, אזי נגדיל את המוטיבציה שלו להמשיך וליצור, להתפתח ולהתקדם, מה שיוליד בו את הרצון עם גדילתו להמשיך ולפעול, תוך שהוא מתבונן בפרטים ושם לב אליהם, ממש כפי שלימדוהו הוריו שטרחו לעצור מכל עיסוקיהם, שבוודאי חשובים הם, ולהביט גם בו, הקטן, שבעצם ענק שבענקים הוא. שהרי כבר לימדונו חז"ל שמנהיג אמיתי רואה את הפרטים הקטנים ביותר ולא רק את מה שגדול ובולט לעיני כל.
מי לא שמע על סיפורו של הרב הקדוש מרדכי אליהו זיע"א, שבאחד מימי הפורים, תוך שרבנים חשובים ותלמידיו הרבים פוקדים את ביתו, ניגש אליו ילד קטן ממרר בבכי. הרב כמו הקפיא את המולת ההמון אשר סביבו והטה אוזן מלאת קשב לצרתו של הילד הרך. כשסיפר הילד כי חרבו נשברה והדבר מסב לו צער רב, לא התבלבל הצדיק, כי אם קם ממקומו, תוך שהוא מותיר את המון האנשים מאחוריו וניגש עם הילד וחרבו אל המטבח, מדליק האש ומחבר את חרבו של הילד שכעת קורנות פניו לנוכח חרבו השלמה. אץ רץ הוא להמשיך בשמחת הפורים. רבים תמהו על המעשה שכן, היאה לרב חשוב כמותו לקום בעבור ילד קטן, בשביל דבר כה פעוט וזניח? ותשובת הרב הייתה כי אין גדול וקטן, כי אם כולם שווים ממש, וכשילד קטן בוכה, אין להמעיט בערך דמעותיו ממש כמו היו אלה דמעותיו של אדם בוגר וחשוב.
באים הדברים ללמדנו כי כאשר נחשיב את ילדינו כאנשים היודעים לעמוד על דעתם, נוכל לקרבם אלינו ואל אביהם שבשמיים שכן ילד שמחשיבים את רצונו ואת דבריו, יוכל לעסוק לכשיגדל בעבודת הפנימיות שלו בקלות רבה יותר, שכן לומד הוא כבר מינקות לסמוך על תחושותיו והבנותיו, כמובן שהדברים הולכים לצידה של הכוונה, גבולות ואהבה. ועוד חשוב שנשנן לילדינו השקם וערב ש"גם כשכועסים תמיד אוהבים", זאת אומרת שהם רצויים ואהובים גם כאשר אנו כועסים או לא פנויים כעת לראותם במקומם.
לסיכומו של עיניין, חשוב שנדע שבידינו מופקדים יהלומים יקרי פז, כל אחד ואחד חלק אלוק ממעל אשר בידינו האחריות לטפחם ולגדלם לאהבת השם ולאהבת התורה, וילד שחש ששמים לב אליו ואוהבים אותו ללא תנאי, יוכל אף הוא לשים לב לאמת שבבריאה ולפרטיה ומאליו להתחבר בעבותות של האהבה אותה קיבל למי שאמר והיה עולם. אז שתיהיה לכולם שנה טובה ופוריה מלאה באהבה ויהי רצון שנכתב ונחתם לחיים טובים ולשלום, לביאת משיח בן דוד ולבניין בית המקדש במהרה בימינו אכי"ר.
חגית אמאייב, יועצת נישואין ומשפחה, מטפלת גוף-נפש ובאתר הבית "בשניים ויותר" www.b-two.co.il.