שמו האמצעי של נשיא ארצות הברית, ברק חוסיין אובמה, גורם לישראלים – יהודים וערבים – לתפוס את הנשיא האמריקאי כפחות פרו-ישראלי, כך עולה ממחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה ובאוניברסיטת טקסס ופורסם בכתב העת POLITICAL BEHAVIOR.
"למרות שלציבור בישראל יש מקורות מידע רבים על נשיא ארצות הברית ועל עמדותיו, דעות האנשים עדיין יכולות להיות מושפעות מסימנים תרבותיים כמו שם, שנתפס, במקרה זה, כערבי", אמר ד"ר ישראל ויסמל-מנור מאוניברסיטת חיפה, אחד מעורכי המחקר.
באוניברסיטת חיפה מציינים כי ממקרים דומים בעבר ידוע כי שמות של אנשי ציבור, בעיקר שמות בעלי קונטקסטים תרבותיים, יכולים להשפיע על תפיסת הציבור אודות תפקודם. במחקר הנוכחי, אותו ערך ד"ר ויסמל-מנור עם ד"ר נטלי סטראוד מאוניברסיטת טקסס, ביקשו החוקרים לבחון האם שמו האמצעי של אובמה משפיע על עמדות ישראלים יהודים, ישראלים ערביים ואמריקאים והאם יש הבדלים בהשפעה זו, שנובעים מהתרבויות השונות. במחקר השתתפו סטודנטים יהודים ישראלים, סטודנטים ערבים ישראלים, סטודנטים אמריקאים שהם תומכי ישראל וסטודנטים אמריקאים שהם תומכי הערבים.
כל קבוצה כזו נחשפה לסרטון חדשותי שבו מדבר אובמה, לפני פגישה מדינית רשמית עם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ועם ראש הרשות הפלסטינית אבו-מאזן, בהקשר של שיחות השלום בין הצדדים, כשבסרטון שראו חצי מהמשתתפים מכל קבוצה כיתוב השם של הנשיא היה "הנשיא ברק אובמה" ובסרטון שראו החצי השני היה כתוב "הנשיא ברק חוסיין אובמה". לאחר הסרטון נשאלו המשתתפים האם אובמה נוטה לכיוון ישראל או לכיוון הערבים, מה דעתם לגבי ההצעות המדיניות של אובמה ומה דעתם הכללית על אובמה (במונחים של יושר, כנות, חום, הוגנות, נדיבות וכד').
מהממצאים עולה כי הקבוצה של ישראלים יהודים שצפתה בנשיא "ברק חוסיין אובמה" תפסה אותו כפחות פרו-ישראלי, כמי שעמדותיו כלפי תהליך השלום פחות הוגנות או ישימות ושהוא באופן כללי אדם פחות חיובי, זאת בהשוואה לקבוצה שצפתה בנשיא "ברק אובמה".
גם בקרב ערביי ישראל הנשיא "ברק חוסיין אובמה" היה פחות פרו-ישראלי בהשוואה לאלה של הנשיא "ברק אובמה". (בניגוד למגמה זו ובניגוד להשערות, נמצא כי גם בקרב ערביי ישראל, "ברק חוסיין אובמה" הוא אדם חיובי פחות מ"ברק אובמה").
באופן כללי ובלי קשר לשמו האמצעי, ישראלים יהודים תפסו את נשיא ארצות הברית כיותר פרו-פלסטיני ופחות פרו-ישראלי בהשוואה לערבים ישראלים, אולם הוא גם נתפס על ידי היהודים כאדם חיובי יותר וכמי שעמדותיו הוגנות וישימות יותר, בהשוואה לערבים הישראלים.
לדברי החוקרים, שמו האמצעי של נשיא ארצות הברית גורם לישראלים – יהודים וערבים – לתפוס אותו כפחות פרו-ישראלי ומשם: יהודים ממשיכים לתפיסה שעמדותיו פחות הוגנות וערבים חושבים שעמדותיו יותר הוגנות.
אצל האמריקאים נראה שלשם האמצעי לא הייתה שום השפעה, ולא נמצאו הבדלים מובהקים בין הקבוצה שצפתה בנשיא "ברק חוסיין אובמה" למי שצפו בנשיא "ברק אובמה". עם זאת, נמצאו הבדלים בין אמריקאים פרו-ישראלים לבין אמריקאים פרו-פלסטינים, כשהראשונים תופסים את אובמה כיותר פרו-פלסטיני ופחות פרו-ישראלי לעומת השניים.
כדי להבין את המשמעות התרבותית של השם "חוסיין", פנו החוקרים למדגם נוסף של יהודים-ישראלים, ערבים-ישראלים ואמריקאים וביקשו מהם לדרג את התחושות שהשמות: מייק, דייגו, חוסיין וז'אן-פייר מעלים אצלם. השם חוסיין הוא השם היחיד שהעלה תחושות שליליות בקרב הישראלים היהודים ובקרב האמריקאים, בעוד שבקרב הערבים הוא העלה תחושות חיוביות.
"בעולם של תקשורת גלובלית, דבר שנראה חסר חשיבות בתחילה, כמו שם אמצעי, יכול לגרום לקהלים מסוימים לפתח חיבה לאדם ולקהלים אחרים לפתח סלידה ממנו. מתברר שלהחלטה של פוליטיקאי לציין את שמו האמצעי או לא – כמו שעשה אובמה בנאום קהיר – יכולה להיות משמעות לא קטנה", סיכמו החוקרים.