בפסק דין שניתן היום (רביעי) נדחתה עתירתה של שחר גרינשפן, שנדרסה ונפגעה אנושות בתאונת דרכים.
העתירה כוונה נגד הסדר הטיעון המֵקֵל שנחתם בין התביעה והנהג הדורס, וגזר הדין שהושת עליו בהתאם להסדר הטיעון. בעתירה התבקש בית המשפט לבטל את ההליך הפלילי שהתקיים נגד הנהג הדורס, כך שיוגש נגדו כתב אישום חדש.
בית המשפט קבע כי אין בעצם הטיפול השגוי בפרשה שלפנינו, כמו גם בעונש הקל שנגזר על הנהג, כדי להצדיק את קבלת העתירה, ואת ההתערבות של בית המשפט הגבוה לצדק, שאינו ערכאת הערעור, בפסק דין חלוט, ובגזר דין שחלקו בוצע זה מכבר.
נשיא בית המשפט העליון, השופט אשר גרוניס, והשופטים אסתר חיות והשופט פוגלמן קבעו כי הקריאה לפתוח מחדש את ההליך הפלילי לאחר שהסתיים ופסק הדין הפך חלוט, פוגעת באחד העקרונות היסודיים של משפטנו, הוא עקרון סופיות הדיון.
בית המשפט עמד בהרחבה על האינטרסים הציבוריים ביסוד עקרון סופיות הדיון, ובהם, תחימה של ההליך המשפטי; הבהרת המצב המשפטי; ביטחון ויציבות במשפט; מניעת הטרדה של בעל דין באותה סוגיה, מניעת כפל התדיינויות, והבטחת פעולה תקינה של המערכת השיפוטית.
בפרט בהליך הפלילי, קבע בית המשפט, יש לעיקרון סופיות הדיון משמעות מיוחדת. הוא נושק לעיקרון דומה במשפט הפלילי, עקרון הסיכון הכפול (Double Jeopardy), המגביל את כוחה של המדינה לשוב ולנסות להרשיע אדם בעבירה מסוימת על רקע תשתית עובדתית אחת.
בית המשפט ציין עוד כי עקרון סופיות הדיון אינו נועד להגן אך על הנאשם בפלילים, או על הנתבע בהליכים אזרחיים. אלא, נקבע, לפסק דין חלוט, שאין עליו עוד ערעור, יש משמעות חינוכית והרתעתית. לפיכך, אילו ניתן היה לפתוח מחדש פסקי דין חלוטים כדבר שבשגרה, היו הם מאבדים את השפעתם המרתיעה.
"ליבנו עם הנערה הצעירה שחייה וחיי בני משפחתה השתנו באחת", כתב השופט גרוניס, "יחד עם זאת, קבלת העתירה תוביל לפגיעה קשה בעקרונות יסוד לפיהם פועלת המערכת המשפטית בישראל".
"בית משפט זה, בשבתו כבג"ץ, אינו ערכאת-על המוסמכת לבחון החלטות של בתי משפט אחרים – שלא בדרך הערעור הרגילה – ולבטלם, ללא נימוק משמעותי ויוצא דופן. נוכח הפגיעה בזכויות הנאשם וביציבות המשפטית, סעד של ביטול הליך פלילי מעיקרו הוא סעד קיצוני ביותר שיש לעשות בו שימוש, אם בכלל, במקרים נדירים במיוחד. אלה אינן מילים ריקות. נאשמים, קורבנות עבירה, תובעים, סניגורים, המשטרה, ויתר הגורמים המעורבים בהליך הפלילי, אינם צריכים לחשוש שמא ההליך הפלילי בו היו מעורבים יבוטל על ידי ערכאה שאינה בית המשפט שלערעור. בוודאי שאין לכך מקום לאחר שההליך הסתיים, ולא ניתן לתקוף את פסק הדין בדרך הרגילה, היינו באמצעות הגשת ערעור".
השופט גרוניס הוסיף עוד כי "יציבות המערכת המשפטית מקרינה על ההליך כולו, ויש לה...גם אפקט מרתיע ומחנך. אין זה אומר שלא ניתן לסטות לעולם מן העיקרון במקרים מתאימים, כאמור. אלה הם מקרים בהם, למשל, מתברר כי אדם חף מפשע הורשע, או נתגלו ראיות חדשות. אין זה המקרה שלפנינו."
במהלך הדיון שהתקיים בעתירה הביע הנהג נכונות לכך שרישיון הנהיגה שלו יישלל לצמיתות (ולא לשש שנים, כפי שנקבע בגזר הדין). לפיכך, בית המשפט קבע כי על מנת שנכונות זו תעוגן כדין, על התביעה ובא-כוח הנהג להגיש לבית המשפט לתעבורה בפתח-תקווה בקשה מוסכמת לתיקון פסק הדין, כך ששלילת הרישיון תהיה לצמיתות.