במוצאי שבת, כשביקש צה\"ל לפנות את העיר שכם ולסגת גם ממתחם קבר יוסף, נכנסו כמה עשרות מתפללים למקום וסירבו להתפנות. יהודה ליבמן, מראשי ישיבת \"עוד יוסף חי\", נתבקש על ידי הצבא להגיע למקום ולתווך. \"הגעתי למקום, התרפקתי על ציון הקבר ובכיתי במשך עשר דקות כשמול עיני חולפות תמונות הלל ליברמן, אחי (שלמה שניאור ליבמן) וכל החיילים שהגנו על המקום\".
ליבמן הוסיף ותיאר את המקום: זהו אותו המקום בו הייתה הישיבה 18 שנה רק שהוציאו ממנו את כל הסממנים היהודיים. את ארון הספרים, הפרוכות וארון הקודש, אך מי שמכיר את ביתו, יכיר אותו גם בלי הלבוש שלו הסביר. ליבמן שיצא אחרון מן המקום ביקש סליחה מיוסף הצדיק על שאחיו מוכרים אותו שוב: \"ביקשתי סליחה בשם חיילי צה\"ל, בשם הממשלה ובשמינו שלא עשינו די\".
לדברי ליבמן, עם ישראל אינו מעריך את המתנה שקיבל- וציין כי לא מדובר רק בתחם הקבר כי אם במבחן לאומי.
עם זאת ביקש ליבמן להדגיש כי מנהלי הישיבה לא תמכו בכניסה למתחם בניגוד להוראות צה\"ל ולא עודדו את תלמידיהם לעשות כן. גם הרבנים הראשיים לישראל הוציאו פסק הלכה האוסר על יהודים להכנס למקום בלא אישור של הצבא, על מנת למנוע את סיכון האזרחים והחיילים.
מאתיים איש השתתפו בהפגנה שקיימה מועצת יש\"ע מול משרד ראש הממשלה בירושלים, תחת הכותרת: \"קבר יוסף- המבחן הלאומי\". בין הנואמים, שדרשו להחזיק במתחם הקבר היה גם אליקים העצני שדרש משרי המפד\"ל לתבוע את הדבר מראש הממשלה ולא: \"כל מי ששותף לפשע הלאומי הזה, יצטרך לתת את הדין לבוחרים שלו, ובראש ובראשונה, המפלגה שזה עתה נכנסה\".
מנחם פליקס הסביר אתמול כי ההפגנה נערכה לאחר שנסיונות ההשפעה על מקבלי ההחלטות כשלו. פליקס הסביר שרים הבטיחו שיעלו את האפשרות של הישארות בקבר יוסף בישיבת הקבינט, אך הדיון שהתנהל ביום א\' בבוקר התקיים, לדבריו, לאחר מעשה.
פליקס אמר כי היציאה מקבר יוסף התבצעה כמו גנבים בלילה: \"יש לנו זכות של אלפי שנים, יש לנו אפילו זכות של הסכמים, יש בידנו הבטחות של ראש הממשלה הקודם ושל זה הנוכחי וגם הבטחות של אלוף הפיקוד ואכן חזרנו, למה יצאנו?\".
ראש הממשלה אריאל שרון אמר בישיבת הממשלה כי לפי הבנות טנט, ישראל יכולה לדרוש לחזור לקבר יוסף אולם כל זה יקרה במשא ומתן מדיני עתידי.
בתוך כך תלויות ועומדות בבג\"צ שתי עתירות המבקשות להשאיר את השליטה על מיתחם קבר יוסף בידי ישראל: העתירה הראשונה הוגשה על ידי ועד אתרי הקודש שעתרו בשבוע שעבר בדרישה להורות לצה\"ל להחזיר את השליטה הישראלית בקרב יוסף, כמתחייב מהסכם אוסלו.
בתשובה שהוגשה אתמול בבג\"צ בשם הצבא נכתב, כי לסוגיה היבטים בטחוניים ומבצעיים מובהקים, ולכן יש לדחות אותה על הסף.
העתירה השניה היא של אברהם סודאי, אביו של סמ\"ר איתמר סודאי הי\"ד שנהרג במהומות בתשרי תשנ\"ז, במתחם הקבר. סודאי מסביר בעתירתו כי מדובר במקום קדוש ונצחי לעם ישראל ונטישתו מנוגדת להסכמים בינלאומיים ולחוק. הוא ביקש מבית המשפט להורות לממשלה ולצה\"ל לנמק מדוע נטשו את מתחם קבר יוסף, וזאת למרות ההתחיבויות שקיבלה ישראל בהסכם אוסלו, ובניגוד לחוקי הכנסת ובניגוד לחוקי היסוד.
לטענת העותר, השהייה הישראלית בקבר יוסף, היתה מכוח חוקים התקפים בישראל, וביניהם: חוק המקומות הקדושים האוסר לפגוע בחופש הגישה אל המקומות הקדושים, או ברגשות בני הדתות כלפי מקומות אלה; חוק הסכם אוסלו שהתקבל בכנסת, וקבע את הנוכחות הצבאית-ישראלית באתר תוך הסכמה בינלאומית וחוק יסוד זכויות האדם וחופש האדם וחירותו, המקנה זכות לחופש הפולחן הדתי.
סודאי מציין בעתירתו שבנו וחבריו נשלחו על ידי צה\"ל להגן על המתחם וחלקם שילמו על כך בחייהם: \"ברור כי לו היה ידוע כי אחזקת האתר הינה זמנית וברת חלוף ואינה הגנה על נכס נצחי לעם היהודי, לא היה צידוק מוסרי לנפילת בני וששת חבריו בהגנה על המקום\".
לדברי סודאי, בסמכות קובעי המדיניות להחזיק או לשחרר רק שטחים המוחזקים כקלף מיקוח, ולצרכים צבאיים: \"באתר קדוש זה, אשר שורשי החזקתו יונקים מחוקי הכנסת ומערכי היסוד, על קובעי המדיניות להביא עניין גורלי של נטישת האתר בפני הכנסת להצבעה\".
ליבמן הוסיף ותיאר את המקום: זהו אותו המקום בו הייתה הישיבה 18 שנה רק שהוציאו ממנו את כל הסממנים היהודיים. את ארון הספרים, הפרוכות וארון הקודש, אך מי שמכיר את ביתו, יכיר אותו גם בלי הלבוש שלו הסביר. ליבמן שיצא אחרון מן המקום ביקש סליחה מיוסף הצדיק על שאחיו מוכרים אותו שוב: \"ביקשתי סליחה בשם חיילי צה\"ל, בשם הממשלה ובשמינו שלא עשינו די\".
לדברי ליבמן, עם ישראל אינו מעריך את המתנה שקיבל- וציין כי לא מדובר רק בתחם הקבר כי אם במבחן לאומי.
עם זאת ביקש ליבמן להדגיש כי מנהלי הישיבה לא תמכו בכניסה למתחם בניגוד להוראות צה\"ל ולא עודדו את תלמידיהם לעשות כן. גם הרבנים הראשיים לישראל הוציאו פסק הלכה האוסר על יהודים להכנס למקום בלא אישור של הצבא, על מנת למנוע את סיכון האזרחים והחיילים.
מאתיים איש השתתפו בהפגנה שקיימה מועצת יש\"ע מול משרד ראש הממשלה בירושלים, תחת הכותרת: \"קבר יוסף- המבחן הלאומי\". בין הנואמים, שדרשו להחזיק במתחם הקבר היה גם אליקים העצני שדרש משרי המפד\"ל לתבוע את הדבר מראש הממשלה ולא: \"כל מי ששותף לפשע הלאומי הזה, יצטרך לתת את הדין לבוחרים שלו, ובראש ובראשונה, המפלגה שזה עתה נכנסה\".
מנחם פליקס הסביר אתמול כי ההפגנה נערכה לאחר שנסיונות ההשפעה על מקבלי ההחלטות כשלו. פליקס הסביר שרים הבטיחו שיעלו את האפשרות של הישארות בקבר יוסף בישיבת הקבינט, אך הדיון שהתנהל ביום א\' בבוקר התקיים, לדבריו, לאחר מעשה.
פליקס אמר כי היציאה מקבר יוסף התבצעה כמו גנבים בלילה: \"יש לנו זכות של אלפי שנים, יש לנו אפילו זכות של הסכמים, יש בידנו הבטחות של ראש הממשלה הקודם ושל זה הנוכחי וגם הבטחות של אלוף הפיקוד ואכן חזרנו, למה יצאנו?\".
ראש הממשלה אריאל שרון אמר בישיבת הממשלה כי לפי הבנות טנט, ישראל יכולה לדרוש לחזור לקבר יוסף אולם כל זה יקרה במשא ומתן מדיני עתידי.
בתוך כך תלויות ועומדות בבג\"צ שתי עתירות המבקשות להשאיר את השליטה על מיתחם קבר יוסף בידי ישראל: העתירה הראשונה הוגשה על ידי ועד אתרי הקודש שעתרו בשבוע שעבר בדרישה להורות לצה\"ל להחזיר את השליטה הישראלית בקרב יוסף, כמתחייב מהסכם אוסלו.
בתשובה שהוגשה אתמול בבג\"צ בשם הצבא נכתב, כי לסוגיה היבטים בטחוניים ומבצעיים מובהקים, ולכן יש לדחות אותה על הסף.
העתירה השניה היא של אברהם סודאי, אביו של סמ\"ר איתמר סודאי הי\"ד שנהרג במהומות בתשרי תשנ\"ז, במתחם הקבר. סודאי מסביר בעתירתו כי מדובר במקום קדוש ונצחי לעם ישראל ונטישתו מנוגדת להסכמים בינלאומיים ולחוק. הוא ביקש מבית המשפט להורות לממשלה ולצה\"ל לנמק מדוע נטשו את מתחם קבר יוסף, וזאת למרות ההתחיבויות שקיבלה ישראל בהסכם אוסלו, ובניגוד לחוקי הכנסת ובניגוד לחוקי היסוד.
לטענת העותר, השהייה הישראלית בקבר יוסף, היתה מכוח חוקים התקפים בישראל, וביניהם: חוק המקומות הקדושים האוסר לפגוע בחופש הגישה אל המקומות הקדושים, או ברגשות בני הדתות כלפי מקומות אלה; חוק הסכם אוסלו שהתקבל בכנסת, וקבע את הנוכחות הצבאית-ישראלית באתר תוך הסכמה בינלאומית וחוק יסוד זכויות האדם וחופש האדם וחירותו, המקנה זכות לחופש הפולחן הדתי.
סודאי מציין בעתירתו שבנו וחבריו נשלחו על ידי צה\"ל להגן על המתחם וחלקם שילמו על כך בחייהם: \"ברור כי לו היה ידוע כי אחזקת האתר הינה זמנית וברת חלוף ואינה הגנה על נכס נצחי לעם היהודי, לא היה צידוק מוסרי לנפילת בני וששת חבריו בהגנה על המקום\".
לדברי סודאי, בסמכות קובעי המדיניות להחזיק או לשחרר רק שטחים המוחזקים כקלף מיקוח, ולצרכים צבאיים: \"באתר קדוש זה, אשר שורשי החזקתו יונקים מחוקי הכנסת ומערכי היסוד, על קובעי המדיניות להביא עניין גורלי של נטישת האתר בפני הכנסת להצבעה\".