בעל חברה גדולה מתל אביב, המגלגלת מיליוני שקלים בשנה, גמר אומר להתגרש מאשתו, אך חשש כי ייאלץ להיפרד ממחצית מרכושו.
על כן עמל, יחד עם רואה החשבון שלו, על ביצוע הונאה רחבת היקף, במהלכה הכריז על החברה כחדלת פירעון, ו"מכר אותה" (מכירה פיקטיבית) ל"איש אמון".
בנוסף, נטל בעל החברה הלוואות גדולות כדי להציגן כחובות, חלקן מחברים קרובים ששיתפו עמו פעולה, וכך הבריח רכוש רב אל אנשי אמון ובני משפחה. האיש לא הסתפק בכך, ונרשם כשכיר קשה יום בחברה שלו עצמו אותה ניהל בפועל כל השנים.
משהתפאורה הייתה מוכנה, יזם האיש פרידה מאשתו, והגיש תביעת גירושין בבית הדין הרבני הרצופה בשקרים והאשמות שווא נגד אשתו. האשה מיהרה אל ביהמ"ש למשפחה, והגישה כתב תביעה מצדה, וזאת כדי לשמור על זכויותיה הכספיות, אך גילתה לתדהמתה כי בעלה התכונן גם לתרחיש שכזה מבעוד מועד...
בכתב ההגנה אותו הגיש הבעל לבית המשפט לענייני משפחה הוא הציג בין השאר תצלום של תלושי שכר על סך 9,000 ₪ ברוטו בחודש, וכן הציע לחלק את דירת המגורים בינו לבין אשתו, תוך תשלום סכום מזונות זעום.
האישה שחמתה בערה בה, טענה כי מדובר בשקרים בוטים ואחיזת עיניים. לדבריה, היא ובעלה חיו לאורך שנים ברמת חיים של המאיון העליון, ובעלה נהנה ממשכורת של עשרות אלפי שקלים נטו בחודש, שלא לדבר על כסף רב "שחור" שהתגלגל בבית...
פרקליטיו של הגבר לא התבלבלו והסבירו לאישה בשקט, כי חיה כל חייה באשליה, ושבעלה רק שכיר המרוויח לפי תלוש. תשובתם זו ערערה עוד יותר את שלוותה, החוקר פעל במטרה להוכיח שבעלה הוא אכן בעל החברה, ושלמעשה, המסמכים שהגיש והטענות שהעלה הם מצגי שווא, דרכם הוא מנסה להבריח את רכושו לבני משפחה ולאנשי אמון.
בצר לה, פנתה האישה לחוקר הפרטי עירד תמיר, אשר פעל לחשיפת מזימת הבעל. החוקר וסוכנים נוספים ביצעו חקירה סמויה, במסגרתה דובבו עובדים, ספקים, וכן לקוחות של החברה. כל החקירות הובילו לתשובה אחת: הבעל הוא אכן הבעלים של החברה, לו משלמים כולם, ואליו פונים לקבלת הוראות והחלטות. תמיר לא הסתפק בעדויות הספקים והלקוחות, ודובב את הבעל עצמו במטרה לחשוף מהי הכנסתו האמיתית.
השיחות הוקלטו, ושימשו כראיות מרכזיות במשפט הגירושין. במהלך השיחה סיפר הבעל כי החברה "סובלת" מחובות פיקטיביים, שהושגו על ידי נטילת הלוואות מהבנקים ומחברים משתפי פעולה. לדבריו של בעל החברה, הוא נטל את החובות הללו אך ורק על מנת לקשור את אשתו אליהם ולהוציאה בידיים ריקות במקרה הטוב, ועם חובות במקרה הרע. הבעל גם התגאה בכך שכל הכספים אותם לקח, מוחבאים במקומות מסתור, ולא רשומים על שמו....
באמצעות עדותו וראיות נוספות שאספו, הצליחו החוקרים להוכיח שמכירת החברה הייתה פיקטיבית לחלוטין, ולמעשה מדובר בהברחת נכס ולא בעסקה אמיתית.
רואה החשבון שותף בקנוניה
הבעל לא הסתפק בחשיפת תכניתו הזדונית, אלא גם הסגיר את שותפיו. הבעל סיפר למדובב כי "התארגן" לקראת הגירושין הללו במשך חודשים ארוכים, ערך הברחות כספים מסועפות, כאשר שותפו הראשי לקנוניה הוא לא אחר מאשר רואה החשבון שלו, אשר דאג לסדר את המספרים כך שמצב החברה בבעלותו ייראה מחפיר.
לדברי האישה, במזגן המיני מרכזי בביתה היו מוחבאים עשרות אלפי שקלים ודולרים, כסף שחור לשימוש המשפחה. לדבריה, כאשר קיבלה האישה את התביעה מבעלה, כל הכספים נעלמו כבמטה קסם מתעלות המזגנים.
החוקרים עשו שימוש מושכל בפרט המוכמן הזה. במהלך חקירות הדיבוב, סיפר הבעל למדובב כי רוקן את כל הכסף המזומן שהיה מוחבא בבית, וציין כי הסתיר את הכספים במעברי המזגן. הבעל גם נקב בסכום הכולל של אותם כספים- 2.7 מיליון שקלים (!).
הבעל, לא הסתפק בכך, ואף עדכן את המדובב כי הכסף מוחבא כעת בכספת אימו הפנסיונרית ,שכלל איננה יודעת שיש ברשותה הון שכזה.
הבעל נחשף לראיות – והסכים לפשרה מהירה
כאשר דו"ח החקירה המפורט הגיע אל ידיו של הבעל, ולסתו נשמטה בתדהמה. לנוכח הראיות המפלילות שעלולות היו לסבך אותו ואת מקורביו, הוא הסכים לפשרה מפליגה במסגרתה העביר על שם אשתו והילדים נכסים ששוויים נאמד במיליוני שקלים, וכמו כן, ישלם מעתה מזונות גבוהים הנושקים לעשרת אלפים שקלים בחודש, וכן סכום חד פעמי בעבור בעלות החברה.
ביהמ"ש קיבל את הסכם חלוקת הרכוש בין בני הזוג, והוא נחתם כפסק דין, והמאבק המשפטי הארוך שהיה צפוי לשניים, תם בטרם החל.
בימים אלה הועברו לידי האישה מליוני שקלים. היא וילדיה לא יצטרכו, ככל הנראה, לדאוג יותר לעתידם הכלכלי.