במוצאי שבת, כשביקש צה\"ל לפנות את העיר שכם ולסגת גם ממתחם קבר יוסף, נכנסו כמה עשרות מתפללים למקום וסירבו להתפנות. בתגובה ביקש הצבא מיהודה ליבמן, מראשי ישיבת \"עוד יוסף חי\", להגיע למקום ולתווך בין המתפללים לבינו. \"הגעתי למקום, התרפקתי על ציון הקבר ובכיתי במשך עשר דקות. מול עיני רוחי חלפו באותה שעה תמונותיהם של הלל ליברמן, של אחי (שלמה שניאור ליבמן, שנרצח לפני שנים אחדות ביצהר יחד עם הראל בן נון) ושל כל החיילים שהגנו על המקום\". ליבמן דיבר ביומן הצהריים של ערוץ 7.
הוא הוסיף ותיאר את מראה עיניו: המקום הוא אותו המקום שבו פעלה הישיבה במשך 18 שנה אלא שעקרו ממנו את כל הסממנים היהודיים. את ארון הספרים, את הפרוכות ואת ארון הקודש. אך\", הסביר ליבמן, \"מי שמכיר את ביתו, יכיר אותו גם בלי הלבושים שלו\".
ליבמן יצא אחרון מן המקום, וביקש סליחה מיוסף הצדיק על שאחיו מוכרים אותו שוב: \"ביקשתי סליחה בשם חיילי צה\"ל, בשם הממשלה ובשמנו, שלא עשינו די\". לדברי ליבמן עם ישראל אינו מעריך את המתנה שקיבל, וציין כי אין מדובר כאן רק ברצון להחזיק במתחם הקבר כאתר גיאוגרפי היסטורי, כי אם במבחן לאומי.
עם זאת ביקש ליבמן להדגיש כי מנהלי הישיבה לא תמכו בכניסה למתחם בניגוד להוראות צה\"ל ולא עודדו את תלמידיהם לעשות כן. גם הרבנים הראשיים לישראל הוציאו אתמול פסק הלכה האוסר על יהודים להיכנס למקום בלא אישור של הצבא, וזאת כדי למנוע את סיכון חייהם של האזרחים ושל החיילים.
מאתיים איש השתתפו אתמול בהפגנה שקיימה מועצת יש\"ע מול משרד ראש הממשלה בירושלים תחת הכותרת: \"קבר יוסף- המבחן הלאומי\". בין הנואמים שדרשו להחזיק במתחם הקבר היה גם עורך הדין אליקים העצני. הוא דרש משרי המפד\"ל, שזה מקרוב הצטרפו לממשלה, לתבוע מראש הממשלה את החזקת מתחם הקבר ואיים כי אם לא יעמדו נציגי המפד\"ל על מילויה של דרישה זו הם ייאלצו לתת את הדין על כך ביום הבחירות. מנחם פליקס מאלון מורה הסביר אתמול כי ההפגנה נערכה לאחר שכשלו נסיונות ההשפעה על מקבלי ההחלטות. פליקס הסביר כי למרות הבטחתם של שרים כי בישיבת הקבינט הם יעלו את האפשרות של הישארות בקבר יוסף, הדיון שהתנהל ביום א\' בבוקר נערך לאחר שצה\"ל כבר יצא מהמתחם. פליקס אמר כי כוחות צה\"ל יצאו מקבר יוסף \"כמו גנבים בלילה\": \"יש לנו זכות של אלפי שנים. יש לנו אפילו זכות של הסכמים. יש בידינו הבטחות של ראש הממשלה הקודם ושל זה הנוכחי וגם הבטחות של אלוף הפיקוד, שנחזור, ואכן חזרנו. ובכן למה יצאנו?\".
ראש הממשלה אריאל שרון אמר אתמול בישיבת הממשלה כי לפי הבנות טנט, ישראל יכולה לדרוש לחזור לקבר יוסף, אולם כל זה יקרה במשא ומתן מדיני עתידי.
בתוך כך תלויות ועומדות בבג\"צ שתי עתירות המבקשות להשאיר את השליטה על מתחם קבר יוסף בידי ישראל: את העתירה הראשונה הגיש בשבוע שעבר \"ועד אתרי הקודש\". בתשובה שנשלחה אתמול בשם הצבא נכתב כי לסוגיה היבטים בטחוניים ומבצעיים מובהקים, ולכן יש לדחות את העתירה על הסף.
העתירה השנייה היא של אברהם סודאי, אביו של סמ\"ר איתמר סודאי הי\"ד, שנהרג במהומות בתשרי תשנ\"ז במתחם הקבר. בעתירתו סודאי מסביר כי מדובר במקום קדוש ונצחי לעם ישראל, וכי נטישתו מנוגדת להסכמים בינלאומיים ולחוק. הוא ביקש מבית המשפט להורות לממשלה ולצה\"ל לנמק מדוע נטשו את מתחם קבר יוסף, וזאת למרות ההתחיבויות שקיבלה ישראל בהסכם אוסלו, בניגוד לחוקי הכנסת ובניגוד לחוקי היסוד.
לטענת העותר, השהייה הישראלית בקבר יוסף הייתה מכוח חוקים התקפים בישראל, וביניהם: \"חוק המקומות הקדושים\", האוסר לפגוע בחופש הגישה אל המקומות הקדושים, או ברגשות בני הדתות כלפי מקומות אלה; \"חוק הסכם אוסלו\", שהתקבל בכנסת, ושקבע את הנוכחות הצבאית-ישראלית באתר תוך הסכמה בינלאומית, ו\"חוק יסוד זכויות האדם\" ו\"חופש האדם וחירותו\", המקנה זכות לחופש הפולחן הדתי.
בעתירתו סודאי מציין כי צה\"ל הוא ששלח את בנו ואת חבריו כדי להגן על המתחם וחלקם שילמו על כך בחייהם: \"ברור כי לו היה ידוע שאחזקת האתר היא זמנית ובת חלוף ושאינה בגדר הגנה על נכס נצחי לעם היהודי, לא היה צידוק מוסרי לנפילת בני וששת חבריו בהגנה על המקום\".
לדברי סודאי, בסמכותם של קובעי המדיניות להחזיק או לשחרר רק שטחים המוחזקים כקלף מיקוח, ולצרכים צבאיים, ולעומת זאת באתר קדוש זה, אשר שורשי החזקתו יונקים מחוקי הכנסת ומערכי היסוד, חייבים קובעי המדיניות להביא את העניין הגורלי של נטישת האתר בפני הכנסת להצבעה\".
הוא הוסיף ותיאר את מראה עיניו: המקום הוא אותו המקום שבו פעלה הישיבה במשך 18 שנה אלא שעקרו ממנו את כל הסממנים היהודיים. את ארון הספרים, את הפרוכות ואת ארון הקודש. אך\", הסביר ליבמן, \"מי שמכיר את ביתו, יכיר אותו גם בלי הלבושים שלו\".
ליבמן יצא אחרון מן המקום, וביקש סליחה מיוסף הצדיק על שאחיו מוכרים אותו שוב: \"ביקשתי סליחה בשם חיילי צה\"ל, בשם הממשלה ובשמנו, שלא עשינו די\". לדברי ליבמן עם ישראל אינו מעריך את המתנה שקיבל, וציין כי אין מדובר כאן רק ברצון להחזיק במתחם הקבר כאתר גיאוגרפי היסטורי, כי אם במבחן לאומי.
עם זאת ביקש ליבמן להדגיש כי מנהלי הישיבה לא תמכו בכניסה למתחם בניגוד להוראות צה\"ל ולא עודדו את תלמידיהם לעשות כן. גם הרבנים הראשיים לישראל הוציאו אתמול פסק הלכה האוסר על יהודים להיכנס למקום בלא אישור של הצבא, וזאת כדי למנוע את סיכון חייהם של האזרחים ושל החיילים.
מאתיים איש השתתפו אתמול בהפגנה שקיימה מועצת יש\"ע מול משרד ראש הממשלה בירושלים תחת הכותרת: \"קבר יוסף- המבחן הלאומי\". בין הנואמים שדרשו להחזיק במתחם הקבר היה גם עורך הדין אליקים העצני. הוא דרש משרי המפד\"ל, שזה מקרוב הצטרפו לממשלה, לתבוע מראש הממשלה את החזקת מתחם הקבר ואיים כי אם לא יעמדו נציגי המפד\"ל על מילויה של דרישה זו הם ייאלצו לתת את הדין על כך ביום הבחירות. מנחם פליקס מאלון מורה הסביר אתמול כי ההפגנה נערכה לאחר שכשלו נסיונות ההשפעה על מקבלי ההחלטות. פליקס הסביר כי למרות הבטחתם של שרים כי בישיבת הקבינט הם יעלו את האפשרות של הישארות בקבר יוסף, הדיון שהתנהל ביום א\' בבוקר נערך לאחר שצה\"ל כבר יצא מהמתחם. פליקס אמר כי כוחות צה\"ל יצאו מקבר יוסף \"כמו גנבים בלילה\": \"יש לנו זכות של אלפי שנים. יש לנו אפילו זכות של הסכמים. יש בידינו הבטחות של ראש הממשלה הקודם ושל זה הנוכחי וגם הבטחות של אלוף הפיקוד, שנחזור, ואכן חזרנו. ובכן למה יצאנו?\".
ראש הממשלה אריאל שרון אמר אתמול בישיבת הממשלה כי לפי הבנות טנט, ישראל יכולה לדרוש לחזור לקבר יוסף, אולם כל זה יקרה במשא ומתן מדיני עתידי.
בתוך כך תלויות ועומדות בבג\"צ שתי עתירות המבקשות להשאיר את השליטה על מתחם קבר יוסף בידי ישראל: את העתירה הראשונה הגיש בשבוע שעבר \"ועד אתרי הקודש\". בתשובה שנשלחה אתמול בשם הצבא נכתב כי לסוגיה היבטים בטחוניים ומבצעיים מובהקים, ולכן יש לדחות את העתירה על הסף.
העתירה השנייה היא של אברהם סודאי, אביו של סמ\"ר איתמר סודאי הי\"ד, שנהרג במהומות בתשרי תשנ\"ז במתחם הקבר. בעתירתו סודאי מסביר כי מדובר במקום קדוש ונצחי לעם ישראל, וכי נטישתו מנוגדת להסכמים בינלאומיים ולחוק. הוא ביקש מבית המשפט להורות לממשלה ולצה\"ל לנמק מדוע נטשו את מתחם קבר יוסף, וזאת למרות ההתחיבויות שקיבלה ישראל בהסכם אוסלו, בניגוד לחוקי הכנסת ובניגוד לחוקי היסוד.
לטענת העותר, השהייה הישראלית בקבר יוסף הייתה מכוח חוקים התקפים בישראל, וביניהם: \"חוק המקומות הקדושים\", האוסר לפגוע בחופש הגישה אל המקומות הקדושים, או ברגשות בני הדתות כלפי מקומות אלה; \"חוק הסכם אוסלו\", שהתקבל בכנסת, ושקבע את הנוכחות הצבאית-ישראלית באתר תוך הסכמה בינלאומית, ו\"חוק יסוד זכויות האדם\" ו\"חופש האדם וחירותו\", המקנה זכות לחופש הפולחן הדתי.
בעתירתו סודאי מציין כי צה\"ל הוא ששלח את בנו ואת חבריו כדי להגן על המתחם וחלקם שילמו על כך בחייהם: \"ברור כי לו היה ידוע שאחזקת האתר היא זמנית ובת חלוף ושאינה בגדר הגנה על נכס נצחי לעם היהודי, לא היה צידוק מוסרי לנפילת בני וששת חבריו בהגנה על המקום\".
לדברי סודאי, בסמכותם של קובעי המדיניות להחזיק או לשחרר רק שטחים המוחזקים כקלף מיקוח, ולצרכים צבאיים, ולעומת זאת באתר קדוש זה, אשר שורשי החזקתו יונקים מחוקי הכנסת ומערכי היסוד, חייבים קובעי המדיניות להביא את העניין הגורלי של נטישת האתר בפני הכנסת להצבעה\".