מבקר המדינה מותח ביקורת על האופן בו הוקם מערך כיבוי האש מהאויר ללא תיאום על כלל המערכות הנוגעות בדבר וללא גוף אחד המרכז את פעילות המערך.
מבקר המדינה מציין, כי לא נמצא שהגורמים הממשלתיים הנוגעים בדבר בחנו במשך שנים, במשולב ובמתואם, את איום הייחוס לעורף ואת תרחישי השרפות האפשריים בעתות חירום ובעתות שגרה, וממילא לא הכינו על פיהם דרישה מבצעית לבניין מערך כיבוי אווירי למדינת ישראל, ובכלל זה קבלת סיוע ממדינות אחרות המפעילות מערך כיבוי אווירי.
המבקר מציין כי "האיום על העורף של מדינת ישראל החריף במשך השנים, ובעת לחימה צפוי ירי של מאות מטחי רקטות מדי יום ביומו לרחבי הארץ, ותיתכן פגיעה נרחבת, רב-מוקדית ומתמשכת בעורף - בנפש וברכוש. למרות זאת, ואף שהיה ברור משך שנים הצורך בחיזוק מערך הכיבוי האווירי בישראל לסיוע בכיבוי שרפות, ההמלצות של הוועדות שמינו ראש ממשלה ושרי הפנים לשעבר לא הבשילו ברובן לכדי גיבוש פתרונות מעשיים, לרבות לעניין קבלת סיוע ממדינות אחרות".
זאת ועוד, מאז החליטה הממשלה ב-30.6.02 על ביטול הסיוע של צה"ל למערך כיבוי האש בכיבוי מהאוויר באמצעות מסוקים, "לא רק שלא חל שיפור ביכולת מערך הכיבוי האווירי, אלא שהיכולת אף נחלשה. בפועל לא נעשה שינוי מהותי, ומצב זה מעיד על מחדל מתמשך בטיפול בתחום זה עד להקמת יחידת הכיבוי האווירי בחיל האוויר, בעקבות השרפה בכרמל בדצמבר 2010, ושהחלה לפעול ממאי 2011".
המבקר קובע כי "להקמת מערך כיבוי אווירי בישראל כמענה קבוע לשעת רגיעה ולשעת חירום נדרשת בחינה מקצועית של המשמעויות הנובעות מנושאים רבים, וביניהם: תמהיל כלי הטיס הדרושים, פעילות בשעות היום והלילה, כיבוי באמצעות דליית מי-ים ואגמים ("סקופינג"), כיבוי בשטח עירוני, שיתוף פעולה בסיוע מחו"ל, והפעלת חוזי אווירי ויכולות הנדרשות לסיוע, לחילוץ ולהצלה. עקב המורכבות הכרוכה בהקמת מערך כיבוי אווירי כמענה לטווח הארוך, ראוי היה כי הדרג המדיני יקבע כבר בעת ההחלטה על הקמת המערך, גורם מתאם כללי ומרכזי אחד, כדי שיביא לכדי מיצוי את כל הטיפול המקצועי בתחום זה בראייה בין-ארגונית".
המבקר מציין כי בעת הקמת המערך לא הוקם גוף כזה אלא מאוחר יותר, "רק ב-1.1.12, כפי שצוין בתגובת משרד ראש הממשלה לדוח הביקורת, הטיל ראש הממשלה משימה זו על השר לביטחון הפנים".
המבקר מציין כי "חשוב שכל הגופים ומשרדי הממשלה הנוגעים בסוגיה של הקמת מערך הכיבוי האווירי ישותפו בעבודת המטה להקמת מערך זה".
בהמלצותיו מוסיף המבקר כי "במקרים של חילוקי דעות בעניינים מהותיים שאינם באים לכדי פתרון בין הגופים הקשורים בהקמת מערך הכיבוי המוטס, כמו בעניין הפעלת מסוקי כיבוי, ראוי שיועלו להכרעת הדרג המדיני העוסק בכך - שר הביטחון והשר לביטחון הפנים - ועל פי הצורך יועלו על ידי השרים גם להכרעת ראש הממשלה. הדבר יאפשר לקבוע מהו המענה המיטבי הדרוש למדינת ישראל בתחום הכיבוי האווירי ומהם האמצעים הנדרשים".
המבקר ממליץ למערך כיבוי האש מהאויר לבצע את שלבי ההיערכות לתרחישים שונים בשגרה ובחירום בתיאום עם חיל האוויר והמשרד לביטחון פנים שהוצב כאחראי לתחום.