שלומית אשר, יזמת, אשת שיווק ברשת, כותבת, אבל קודם כל, אימא. מספרת בטור אישי, את מה שכולם מטאטאים מתחת לשטיח. להיות אימא זה מתוק, אבל לא תמיד מלקקים דבש.
כשאת כבר אימא לילדים, את פתאום מפסיקה להיות את, אישה רגילה בעלת שם פרטי פלוס שם משפחה, ואת הופכת להיות "אימא של..." פלוס השם של הילד שלך.
מאוד ברור לראות את זה, ואפילו להרגיש כך, בגן הילדים, כשזאטוט אי שם בגובה הדשא, מסתכל אלייך למעלה עם עיניים גדולות ושואל אותך "אימא של נעם, אפשר לבוא אליכם אחרי צהריים"?. פתאום את מבינה שאיבדת את הזהות האישית שלך. פתאום את כבר לא את. את רק אימא של מישהו אחר.
אבל בדרך כלל, אנחנו האימהות, מבינות את זה כבר הרבה קודם, עוד לפני שלב הגן. אנחנו לא מוצאות את הזמן לדקה וחצי לבדוק את תיבת המייל שלנו כי תמיד יש ילד אחד שבדיוק עכשיו צריך מאתנו משהו. אנחנו בוחרות עם איזה בגדים לצאת מהבית, לפי השיקול על איזה בגד יראו הכי פחות פליטות או מריחות של נזלת. אנחנו מרגישות את זה כאשר אנחנו לא הולכות לישון מתי שבא לנו, ואין יותר לראות סרטים או תכניות בטלוויזיה עד שעה מאוחרת כשבא לנו, כי הגוף שלנו פשוט קורס למיטה כבר בתשע בעבר, רק בגלל שכל היום היינו "אימא של..".
אנחנו כבר לא ספונטניות ויוצאות מהבית מתי שמתחשק לנו, אלא תמיד מחשבות לפני היציאה זמני האכלה, הנקה או מתי הקטנצ'יק צריך לישון. וגם שכשיצאנו מדלת הבית, אנחנו תמיד סוחבות אחרינו צ'ימידן ענק של טיטולים, מגבונים ,בגדי החלפה, מוצצים וכמה חטיפים. די, נגמרו הימים של יד אחת שאוחזת בנייד או במפתח.
את תמיד מחשבת את הזמנים מראש, של מתי למרוח על האצבעות לק או מתי להכין לך כוס קפה. למרות שביננו, זה לא באמת משנה. מרפי תמיד קופץ לביקור ושניה אחרי שתתיישבי ותרימי את הרגליים למעלה בקריסה טוטאלית הקטנצ'יק יקום. הדיסקים שמתנגנים באוטו כבר מזמן לא לפי טעמך המוזיקלי אלא תמיד יהיו של טיף וטף, יובל המבולבל או משהו דומה. הטלוויזיה בבית לעד תידלק ישר על ערוץ הילדים, ואת ימי החופש בעבודה את מנצלת בהתאם לחופשות של משרד החינוך ולא באמת מתי שבא לך.
אין ספק שכבר ניתן לגשת למשרד הפנים ולשנות שם באופן רשמי את תעודת הזהות, כך שבמקום שמך הפרטי יהיה רשום "אימא של..".
אבל מצד שני ,ותמיד יש צד שני, זה ממש כיף להיות אימא של ילד שמתכרבל אתך מתחת לשמיכת פוך במיטה החמה, ומחובקים יחד חזק,אתם מתעוררים לעוד יום חדש. זה ממש תענוג להיות אימא של ילד, שהגננת אומרת לך, "אימא של...,את יודעת שהבן שלך הוא פשוט מקסים".
אבל הכי כייף להיות אימא של ילד, שפתאום בלי אזהרה מוקדמת הוא אומר לך "אימא, את ממש יפה", או שהוא בא לחבק אותך ככה סתם באמצע היום ואומר לך כמה שהוא אוהב אותך ושהוא רוצה להתחתן אתך כשהוא יהיה גדול. אין ספק שלפעמים הרבה יותר כיף להיות "אימא של.." מאשר להיות סתם את.