מאה ועשרים שנה לפתיחת קו הרכבת יפו-ירושלים. קו הרכבת נוסד במאה ה-19, אבל חיבר את ירושלים למאה ה-20.
על הפסים בין יפו לירושלים נסעו הרכבת העות'מנית ורכבת המנדט הבריטי. רכבת ישראל החלה לנוע על הפסים בצפון הארץ כחודשיים לאחר הכרזת המדינה. הקו מתל אביב לירושלים חודש רק כעבור שנה באוגוסט 1949 לאחר שהירדנים נסוגו מקטע המסילה החולף ליד הכפר בתיר. ברכבת החגיגית שהגיעה לבירה נסעו בין השאר, דוד בן-גוריון ושר התחבורה דוד רמז.
עמרי שלמון מנכ"ל המועצה לשימור אתרי מורשת : "המקום הזה אינו מציין רק 120 שנה לקו הרכבת ירושלים-יפו, הוא מאפשר להציץ ולחיות מחדש את פעימות החיים שפעמו בתושבי ירושלים בשנת 1892 כשנפתח בה קו הרכבת הראשון מסוגו בישראל, מבנה התחנה הוא אחד מהמבנים הבודדים שנותרו בירושלים מהתקופה העותומאנית ולכן עבודות השימור וההצלה של המתחם ופיתוחו לכדי מרכז תיירותי שייפתח לציבור הרחב, הינו הישג עצום מסוגו. אני מקווה שהמתחם לכשיפתח בחודשים הקרובים יצית מחדש את פעימות החיים, הדמויות האנושיות וסיפורי האהבה שרחשו בו בימי התחנה הראשונים"
שירים רבים נכתבו על הרכבת, אבל מעט מתוכם מתייחס לרכבת לירושלים. מי יודע איזו רכבת טסה "בין הרים ובין סלעים"? הייתה רק רכבת אחת כזו בארץ ישראל, הרכבת לירושלים. על תולדות השיר כתב אליהו הכהן במאמר שפורסם בספר "ירושלים בתקופת המנדט" בעריכתו של יהושע בן אריה . השיר קשור במתנדבי הגדוד העברי מאמריקה שהועסקו בשמירה על תחנות הרכבת ומסילות הברזל, לאחר מלחמת העולם הראשונה. החיילים הרבו לנסוע ברכבת לירושלים, וכשהשתחררו הקימו בירושלים את מועדון החיילים המשוחררים. בין השירים שנהגו לשיר היה שיר אהבה לוהט ביידיש של המשורר יוסף רולניק, שיר ששמו: "אכבה לי את הנר" ובו גם הרכבת וגם הקטר לוקחים חלק בסיפור האהבה...
אחד מחיילי הגדוד שמעון דוד יפה תרגם את השיר לעברית, ובהשפעת נסיעותיו לירושלים תיאר את מסלול נסיעת הרכבת "מעל סלעים, בין הרים" תיאור שלא היה בשיר המקורי. את השיר הזה אמצו חיילי הגדוד העברי בנוסחו העברי. גננות ירושלים שחיפשו באותה תקופה שירים וריקודים לגני הילדים, קלטו את השיר והפכו אותו לשיר ילדים קצר, הוציאו ממנו את הרומנטיקה שיבשו קצת את המילים והפכו אותו לשיר וריקוד מעגל, שהוא פופולארי עד היום.
"בין הרים ובין סלעים טסה הרכבת - ומכל הילדים אותך אני אוהבת"
קו הרכבת והתחנות ביפו ובירושלים תועדו כבר ב 1898 , ע"י האחים לומייר, ב 1913 ,לפני 100 שנה הגיע צוות הסרטה ציוני מאודסה לירושלים ותיעד את הדרך המתפתלת בין הטרסות בהרי ירושלים מקרון הרכבת הנוסעת. הנציב העליון הראשון ליהודה הגיע ברכבת לירושלים ב 1920 וגם דוד בן גוריון חנך ב 1949 את הנסיעה הראשונה של רכבת ישראל שעלתה לירושלים.
יעקב גרוס, חוקר תולדות הסרט העברי ערך לקט של סרטים המתעדים את קו הרכבת יפו-תל-אביב – ירושלים. הסרטים מאוספי הארכיון הישראלי לסרטים ומארכיון שפילברג באוניברסיטה העברית. להעשרת החוויה ולצרכי הערב, הוא הצטרף השבוע, עםמצלמתו, לתא הנהיגה של קטר הרכבת והסריט את הדרך כפי שהיא נראית היום.
את הזיכיון להנחת המסילה בין יפו לירושלים קיבל יוסף נבון. אך עקב בעיות כלכליות הזיכיון נמכר לחברה צרפתית. המסילה והתחנה נחנכו בחגיגיות רבה בירושלים ב- בספטמבר 1892 בנוכחות נכבדי העיר, יהודים וערבים. בין הנוכחים בטקס היה אליעזר בן יהודה, מחיה השפה העברית, שהעניק לסוס-הפלדה את השם רכבת. מאז במשך 120 שנה עברו תהפוכות ושינויים רבים על הרכבת ועל התחנה. היו תקופות שיא וימי שפל. משנת 1998 הפסיקו להגיע קטרים לתחנה, היא הוזנחה והפכה זיכרון שהולך ומתפוגג, זיכרון שאותו יש לשמר ולתעד. מעל 10 שנים מבנה התחנה עמד בעזבונו.
בעקבות שיתוף פעולה של המועצה לשימור אתרי מורשת עם עיריית ירושלים,הרשות לפיתוח ירושלים ,רכבת ישראל ומנהל מקרקעי ישראל החלו עבודות שימור והקמת מרכז תיירותי בתחנה המקורית לפני שלשה חודשים. מבנה התחנה ההיסטורי ומסילת הברזל שומרו, עבודות השימור נמצאות בשלב מתקדם המרכז צפוי להיפתח לציבור הרחב תוך חצי שנה.