ראש אגף המשימות בתנועה הקיבוצית, יואל מרשק, מספר בראיון לערוץ 7 על סיור ביום שישי עם יואל ריבלין, המתכנן הראשי של החטיבה להתיישבות בגבול ישראל מצרים במטרה לקדם היאחזות חדשה באזור.
להיאחזויות יש משמעויות בטחוניות, "לפני עשר שנים נמצאו מספיק אנשים ומשפחות שירצו להתיישב והמדינה הסכימה ונתנה תשתיות", הוא אומר ומוסיף כי דרש אז מרבין שיפעל לשנות את שנת המשימה של הנח"ל לשנת חינוך, "חגורת הביטחון האמיתית היא בחינוך".
לדבריו, "כיום, בין ניצנה לבין אילת יש 250 קילומטר בלי אף יהודי. יש רק גדר וכמה חיילי צה"ל. ההסטוריה לימדה שאם יושבים יהודים ונוטעים שורש בקרקע, אי אפשר להזיז אותם".
מרשק אומר כי אם רוצים להחזיק בגבול עם מצרים עוד שנים רבות, "יש להקים היאחזות לאורך הגבול באופן מיידי, ולאחר מכן חייבים ליישב את הקרקעות", אומר.
לדבריו, בהר חריף יש להקים את ההאיחזות הראשונה, "המדינה תכשיר שטחים לחקלאות, תתן מים וחשמל ואחרי ארבע שנים ניתן יהיה להקים התיישבות בהר חריף".
על המסקנות מיום שישי האחרון אמר מרשק, "סיכמנו שריבלין יכין תסקיר חיובי על האזור ויעבירו למשרד החקלאות ולחטיבה להתיישבות הכפופה למשרד ראש הממשלה. פניתי למשרד הביטחון כדי שבשנת המשימה של החיילים הם יופנו ליישובי רמת הנגב, במהלך היום יעסקו בהדרכה ובחקלאות, בלילה יהוו מאחז ביטחוני על הגבול", הוא מספר כי הרעיון התקבל במשרד הביטחון באהדה רבה.
מרשק מתכנן את הקמת ההאיחזות כבר בקיץ הבא. "הצבא יצטרך לתת תקנים, משרד החקלאות יקצה תשתיות ולאט לאט נקים שרשרת אנושית לאורך הגבול עם מצרים", מסיים מרשק.