הסקר שפורסם הבוקר ב'ישראל היום' לפיו 28% אחוז מהציבור בישראל אינו מעוניין להתגורר בסמיכות לחרדים עשה שירות מצויין לציבור החרדי.
הנה סוף סוף יצא המרצע מן השק: זו לא השתמטות מהצבא, גם לא היעדר כוח העבודה שלהם, אפילו לא הדרת הנשים ברחובה של עיר. זה החרדי, החזות החרדית, אורח החיים שלו, מנהגיו, הליכותיו. פה זה מתחיל ופה זה נגמר.
בשנים האחרונות הציבור החרדי יוצא למעגל העבודה בהמוניו. אברכים מתדפקים על דלתות המכללות, הם גודשים את בתי הספר וגומעים מקצועות. אפשר למצוא היום בכל פינה בערים החרדיות והמעורבות את הציבור החרדי עמל לפרנסתו, אבל כשהוא יוצא החוצה לעולם הרחב ומנסה להשתלב הוא נתקל בדלתות התעסוקה הננעלות בפניו.
כך גם בכל הנוגע לגיוס הצה"לי. קחו את המספרים שצה"ל מפרסם מעת לעת והיווכחו: מספר המתגייסים החרדים הולך וגדל, ההכרה במדינת ישראל על כל המשתמע מכך הולכת ומתעצמת בקרבם. זה כמובן לא עוזר לחרדי הקלאסי. הוא תמיד יתוייג, תמיד יקוטלג.
וזה בדיוק מה שמספר הסקר. למעלה מרבע מאוכלוסיית מדינת ישראל אינה מבדילה בין חרדי שעובד לחרדי שלומד, בין מתגייס למשתמט, בין 'מודרני' לפאנטי, בין חסיד לליטאי, בין ספרדי לאשכנזי. כל עוד הם שחורים, כל עוד משמרים אורח חיים חרדי - הם לא רצויים.
המשמעות איומה: אין סיכוי להסדר אזרחי בין החרדים לחילונים. אין סיכוי שהחילוני יבין אי פעם ללב החרדי, לרוחו, לאמנותו. ולא משנה כמה החרדי ילך לקראת החילוני.
אגב, זו גם הסיבה שהוא מתנגד להקמת העיר החרדית בחריש. הוא לא רוצה אותו בתל אביב, לא בחריש, ולא בשום מקום. הוא לא רוצה אותו.