בדיחה עממית אומרת שההבדל בין החכם והפיקח הוא שהחכם לומד מטעויות של עצמו, ואילו הפיקח לומד מטעויות של אחרים. אנחנו, על פי הפרמטר הזה, כנראה אפילו לא חכמים.
מבצע 'עמוד ענן' התחיל במכת פתיחה מוחצת של ישראל: חיסול רמטכ"ל החמאס אחמד אל-ג'עברי, והשמדה של רוב הרקטות ארוכות הטווח של החמאס, רקטות הפאג'ר המסוגלות להגיע לטווחים של עד 75 ק"מ. בהמשך ספג החמאס פגיעות נוספות. המהלכים הללו הוציאו את החמאס משיווי משקלו בשלב הראשון, אבל ההתאוששות שלו היתה מהירה.
כמו החיזבאללה לפני שש שנים, החל החמאס להמטיר רקטות על כל מרחבי הדרום, וטווח הרקטות הגיע עד לפאתי גוש דן. וכך, מתחילת השבוע נקלעה ישראל למצב שאסור לה להיות בו: מלחמת התשה. אנחנו יורים, הפלשתינים יורים; הם תוקפים, אנחנו מגיבים; אנחנו תוקפים, הם מגיבים - וחוזר חלילה.
במלחמות התשה מעולם לא ניצחנו. לקח כל המלחמות האחרונות, שכנראה לא הופק בשבועיים האחרונים, הוא שישראל חייבת לנהל מלחמות קצרות, מהירות, עם הכרעה זריזה. המבצע הנוכחי, כמו 'עופרת יצוקה', התמשך עוד ועוד במקום להגיע להכרעה מהירה, ובכך איבד חלק גדול מההצלחה שלו. החשש מפני פעילות קרקעית, למרות הגיוס המאסיבי של חיילי המילואים, הביא למצב של משא ומתן על הפסקת אש, בלי שהדרג המדיני יוכל להצביע אפילו על השגת היעדים הצנועים שהם הציבו מלכתחילה, של החזרת השקט לדרום לזמן ארוך.
תחמושת ביציע האצטדיון
בראיית החמאס, הוא זכה למספר הישגים: למעלה מאלף רקטות שוגרו לישראל בתוך שבוע. יותר מ-700 מהן נפלו בשטח ישראל. 9 רקטות היו ארוכות טווח (מעל ל-40 ק"מ). 6 מתוכן נפלו או יורטו באזור גוש דן, ו-3 ששוגרו לאזור ירושלים ונפלו במרחבים שמדרום לבירה, סמוך לכפרים פלשתיניים. 
בעוד שב'עופרת יצוקה' נהרגו כ-700 מחבלים ומספר כמעט זהה של אזרחים, הפעם - לפי צה"ל - עומד היחס על 1:2. המאזן הזה הושג בפעולות שבצה"ל מכנים אותן "כירורגיות", שבוצעו הודות למודיעין מדויק ומקצועיות הטייסים. חיל האוויר השתמש במאה אחוז חימוש מדויק, שפוגע במטרתו בדיוק של מטרים 
מבחינת ארגוני הטרור בעזה, הירי לעבר תל אביב היה לסמל מובהק של ניצחון כביכול. החמאס, בראייתו, הצליח להכניס את תל אביב וירושלים לתוך משוואת האיום. זאת למרות שמדובר בירי בהיקף קטן. מרבית תשתית הרקטות ארוכות הטווח הושמדה עם פתיחת המבצע – אולי ההישג המשמעותי ביותר של צה"ל.
מאות משגרים שהיו מוטמנים באדמה נפגעו קשות. לא קשה לנחש מה היה מצבה של ישראל אם החמאס היה משגר לא עשר רקטות ארוכות טווח, אלא אלף. בפועל יורטו חלק מהרקטות על ידי מערכת כיפת ברזל ושגרת החיים באזור גוש דן לא נפגעה. ההערכה היא שהרקטות מסוג פאג'ר 5 מתוצרת רוסיה או 8 אינצ' מתוצרת עצמית, ששוגרו לאזורי תל אביב וירושלים, אזלו כמעט לגמרי. למרות זאת, המשך הירי מראה שלחמאס יש עדיין אלפי רקטות שהוא יכול לשגר לישראל, למרות שמלאי הרקטות ארוכות הטווח שלו הצטמצם באופן משמעותי.
צה"ל השקיע מאמץ עצום כדי לאתר את הנקודות שמהן שוגרו רקטות לעבר ישראל, ובפרט לעבר גוש דן. העקבות הובילו, בין השאר, לאצטדיון הכדורגל בלב עזה, שהותקף ביום שני לפנות בוקר. פענוח צילומי התקיפה מעלה כי ייתכן שמתחת ליציעי האצטדיון הוטמנה כמות נכבדה של תחמושת.
הצלחה ישראלית מרשימה היתה פעילותה של מערכת כיפת ברזל. מתוך כאלף רקטות שהחמאס שיגר, נכון ליום רביעי בבוקר, כמעט 400 רקטות יורטו על ידי לוחמי כיפת ברזל. אחד השיאים היה בשבת שעברה, כאשר 48 שעות בלבד לאחר שהוחלט להקדים את מסירתה של סוללת כיפת ברזל חמישית לידי מערך ההגנה האווירית של חיל האוויר, עוד לפני שזו סיימה את מערך הניסויים שלה - יירטה הסוללה החדשה רקטה ששוגרה לעבר גוש דן.
הקמת הסוללה תוך כדי לחימה היתה מבצע מורכב, שכן חלקי הסוללה המפורקים היו מאוחסנים במקומות שונים בארץ. המשגר, למשל, היה במתקן של רפא"ל בצפון, ואילו המכ"מ היה במפעל אלתא של התעשייה האווירית באשדוד. אגב, בניגוד לשמועות שרווחו בארץ, מלאי המיירטים אינו קרוב להיגמר ולכן אינו מהווה שיקול בהחלטה על מועד סיום המבצע.
למרות זאת, ההצלחה היתה של 90 אחוזים בלבד. מספר רקטות נפלו בשטחים בנויים, כמו הרקטה שפגעה בלב ראשון לציון (יום ג') וגרמה לנזקים כבדים. נגרמו גם אבדות בנפש. חמישה הרוגים היו עד כה – שלושה בקריית מלאכי בתחילת המבצע, ושני ההרוגים בקיבוץ בעוטף עזה, מנפילות פגזי מרגמה: החייל רב"ט יוסף פרטוק (18) מעמנואל, ועובד קבלן של משרד הביטחון, עליאן סאלם אל-נבארי (30), תושב היישוב עג'ואן מדרום לעיר רהט.
החמאס שיגר למעלה מעשרה טילים נגד מטוסים לעבר כלי טיס של חיל האוויר, שלא פגעו בשום מטוס מאויש או בלתי מאויש, בניגוד לדיווחים שפרסם החמאס.
פגיעות בדיוק של מטרים
ארגוני הטרור ברצועה, ובראשם החמאס, ספגו מכות קשות מנשוא במתקפה הישראלית. מצבת כוח האדם של הארגונים הללו השתנתה באופן משמעותי. מספר הסיכולים עמד על כ-20 ביממה. לבד מרמטכ"ל החמאס, ג'עברי, שחיסולו פתח את המבצע, נפרד החמאס מיונס שלוף, מחבל שאחראי לירי רקטות לעבר העיר אילת לפני מספר חודשים; ראש מערך הרקטות של חמאס, יחיא עבייה, שהיה אחראי לירי מאסיבי של רקטות לעבר ישראל; ומוחמד כלאב, ששימש כבכיר במערך ההגנה האווירית של החמאס בדרום רצועת עזה.
גם בג'יהאד האיסלמי נפרדו ממספר בכירים, בהם בהאא אבו אל-עטא, מפקד חטיבת העיר עזה מטעם הארגון, שהוביל קו לוחמני מול ישראל והיה פעיל במערך ייצור וירי הרקטות. הוא גם היה מעורב בתכנון פיגועים נגד ישראל ובהפעלת מערך הרקטות ארוכות הטווח של הארגון; תיסיר מחמוד מחמד געברי, ששימש בעבר כמפקד חטיבת העיר עזה בג'יהאד האסלאמי, והיה מעורב בהנעת פיגועים רבים לעבר יעדים ישראליים, כולל ירי רקטות. הוא היווה עוגן וסמכות לפעילות האימונים וההתעצמות של הארגון, ואישר ביצוע פעילות צבאית מול ישראל; חליל בהתיני, מבכירי מערך ההתעצמות של הארגון ברצועת עזה, ששימש מפקד הביטחון המסכל שלו. הוא היה מעורב מרכזי במערך הרקטות ארוכות הטווח של הארגון; ראמז חרב, מחזיק תיק ההסברה בחטיבת העיר עזה, שפעל כסייענו של תיסיר געברי, וראש תיק המבצעים של ארגון הג'יהאד האסלאמי ברצועה.
גם תשתיות החמאס שונו לבלי הכר: הושמדו המטה והמפקדה של ממשלת החמאס, תחנת המשטרה בעיר עזה ומטה מנגנון ביטחון הפנים האסלאמי. הותקפה קומת המודיעין הצבאי של החמאס, אשר מוקמה במרכז תקשורת, וכן המשרד לביטחון פנים, המהווה מפקדת טרור מרכזית של החמאס ומתחם שיטור מרכזי. הושמד מערך הייצור של כלי טיס בלתי מאויישים שהיו אמורים להיות מוכוונים לשטח ישראל. שלשום גם הושמד מערך של מנהרות שמועבר בהן דלק המיועד לחמאס. ספינות חיל הים וכלי טיס של חיל האוויר תקפו מספר נקודות שיגור ומשגרים מוטמנים, יעד כספי טרור של החמאס בצפון רצועת עזה, והושמדו גם עשרות מנהרות הברחה בדרום רצועת עזה.
כל זאת, אומרים בצה"ל, הושג תוך הימנעות מקסימלית מפגיעה באזרחים, במטרה לשמר ככל האפשר את הלגיטימציה הבינלאומית למבצע. בעוד שב'עופרת יצוקה' נהרגו כ-700 מחבלים ומספר כמעט זהה של אזרחים, הפעם, לפי צה"ל, עומד היחס על 1:2. המאזן הזה הושג בפעולות שבצה"ל מכנים אותן "כירורגיות", שבוצעו הודות למודיעין מדויק ומקצועיות הטייסים. חיל האוויר השתמש בשלב הראשון של המבצע במאה אחוז חימוש מדויק, שפוגע במטרתו בדיוק של מטרים. לא נורתה אפילו פצצה "טיפשה" אחת, שאינה מנווטת אל היעד באמצעות מנגנון של השוואת תמונה בראש הפצצה או מערכת ג'י פי אס. גורמי הביטחון מדגישים כי חיל האוויר יכול היה לפגוע במניין גבוה בהרבה של מחבלים, לולא הטיל על עצמו את מגבלות הפגיעה בבלתי מעורבים.
למרות זאת, שלשום (ג'), בתוך הדיונים על הפסקת האש, הגביר צה"ל את הלחץ על החמאס. תקיפות אוויריות כוונו לעבר מצבורי תחמושת באזורים מיושבים ולעבר יעדים בכירים בזרוע הצבאית של הארגון, גם במחיר סיכון גבוה יותר של פגיעה באזרחים. זאת למרות ההבנה שפגיעה כזו תגביר את הלחץ המדיני על ישראל להפסיק את המבצע, בטרם הושגו יעדיו.