החורף הגיע, בבוקר קר ואין חשק לצאת מהפוך, במשך היום האפרוריות צובעת את החלונות, ובצהרים, עוד לפני שמספיקים לעשות משהו, השמש כבר שוקעת וחושך ממלא את הכל.
אנשים רבים מדווחים על ירידה במצב הרוח בימי החורף המתקצרים. כאשר שעות החושך מתגברות, ולעומתם שעות האור מתקצרות, כשהמזג האוויר קריר ואפרורי- יש פעמים שגם בלב נהיה אפור, קר ועצוב הרבה יותר.
אז מה עושים?
נתייחס לכך קודם כל מהפן הפיזיולוגי. חוסר החשיפה לאור מביא לכך שישנה עליה ברמת המלטונין בגוף. המלטונין הוא ההורמון האחראי על שינה תקינה, ובמסגרת עבודתו הוא מפחית את ההורמונים המביאים למצב רוח טוב כמו- דופמין וסרוטונין. אם כך, טוענים המומחים, כי הטיפול לדיכאון החורף הינו- חשיפה מוגברת לאור.
וזה לימוד מדהים.
הגוף מלמד אותנו, שכאשר ישנם שעות ארוכות של חושך, והעור אינו חשוף לאור, נוצר חיסרון ביצור "הורמוני השמחה" של הגוף. דבר אשר משפיע על הנפש, ויוצר חושך גם בלב.
ומכאן, עקרון חזק ומהותי לטיפול הנפש והגוף גם יחד: בכדי להתמודד עם דכדוך, חשכות ועצבות – צריך להיחשף לאור! החשיפה לאור מגבירה את "הורמוני השמחה" בגוף, ומפחיתה גם את העצבות שבלב.
במקרים של דכאון- חורף חריף במיוחד, משתמשים בשיטה טיפולית שנקראת: פוטותרפיה. כלומר, חשיפה עוצמתית לאור מלאכותי, שמנסים לדמותו לאור השמש, במשך שעתיים, כל יום. מחקרים מצאו שזו שיטה שעוזרת. עוזרת עד מאוד, אפילו יותר מתרופות נוגדות דכאון.
מתברר כי החשיפה הקבועה לאור היא תרופה מופלאה!
***
וכמו בדכאון חורף, גם בחיינו האישיים. כשיש תחושה של דכדוך או חשכות במישורים שונים בחיים, בזוגיות, בעבודה, עם עצמנו או עם סובבינו, כמו נוכל לסייע בפתרון המצב על ידי חשיפה יומיומית וקבועה לאור הקיים בקשר, לאור שבמציאות, לאור שבעצמי.
כשאנו מתחברים לצד המאיר והחיובי, למקומות הטובים, לכוחות הפנימיים, לחסד וליכולות - החושך והדכדוך מצטמצמים עד מאוד.
***
נרות חנוכה- בשיאו של החושך!
דבר מדהים הוא כי חג החנוכה, שמהותו הוא התגברות האור על החושך, מתקיים דווקא בימים החשוכים והקצרים בשנה כולה. בשיאו של החושך- אנו מדליקים את הנרות. בלילות הארוכים ביותר, אז אנו מודים: לא שכחנו! יש אור. וידוע הוא שאור קטן יכול לדחות הרבה הרבה מן החושך...
עם זאת, יש מצבים בהם עננים רבים מכסים. עננים אפורים מסתירים את השמש, וקשה להבחין בכלל שמאחורי החושך, נמצא אור.
במקרים אלו, ממש כמו הטיפול בדיכאון חורף, כדאי לחשוף את עצמנו לאור מלאכותי. זאת למשל על ידי יציאה למקום מרגיע, שמיעת מוסיקה, מנוחה או נופש, פגישה עם חבר טוב, והתבוננות יזומה על הצדדים החיוביים שבחיי. וגם אם אין חשק או רצון לעשותם כרגע, הם יכולים באופן מלאכותי להכניס אור וחיות אמתיים לחיים.
כשם שר' נחמן אמר כי "מילי דישטותא", צחוק ושטות שאינם נובעים ממקום פנימי של שמחה, יכולים לעורר את הנפש, באמצעי שטות מלאכותיים, לשמחה פנימית.
עוד קודם לר' נחמן מוזכר בספר תהילים כי הקימה, העשיה החיצונית יש בה בכדי לנסוך עלינו כוחות מחודשים, ולעודד את חדוות החיים: "ואנחנו קמנו- ונתעודד"! על ידי הקימה הפיזית, העשייה והפעילות, ניתן לסייע לטיפול בדכדוך הגוף והנפש ביחד.
המילה חשכה היא אותם אותיות בדיוק כמו המילה- "שכחה". כשאנו יושבים בחושך אנו עלולים לשכוח את האור ואת הטוב, שיאירו מחר- כשתתגלה השמש. אנו עלולים לשכוח שגם אם כעת קשה לנו, עצוב, בודד וחשוך- האור עוד יזרח. האור מוכרח להאיר עלינו.
בכדי להגדיל את "הורמוני השמחה" בגוף, חייבים אור. אפילו מלאכותי. בכדי להגביר את "הורמוני השמחה" בנפש- מוכרחים גם כן לבקש את האור, להאמין בו ולהזמינו אל תוך מציאות חיינו.
העננים האפורים מוכרחים להתפזר,
האור מוכרח להאיר.
והשמש תהפוך מאור מלאכותי, לאור אמיתי- מופנם, חם ומרפא.
אודליה מימון (MA), טיפול זוגי ואישי והנחיית קבוצות, מנהלת מרכז "אוצרות פנימיים". otsarpnimi@gmail.com