בית הקפה הקטן של קאבול - שמו של הספר מעיד על תוכנו ומהותו.
סביב מרקם חיים של בית קפה קטן (לא יותר מעשרה שולחנות) ושוקק חיים (כאשר מתקיימות בו הרצאות כנגד המשטר הנוקשה..), מנסה המחברת, דבורה רודריגז להביא בפנינו את עולם החיים האמיתי בקאבול בירתה המפוייחת של אפגניסטן, שהכל יש בה.
שדות הפרג העשירים בעולם, עוני מחריד, איסלם קיצוני ואנשים שמנסים בסך הכל לחיות. כל אלו לצד אמריקה הגדולה, שבאחת נטשה את הפעילות שם לטובת עירק ומאז לא שבה, כדברי אחד ממבקרי בית הקפה.
הסיפור מתרחש סביב בית הקפה שמנהלת סאני, אמריקאית שהגיעה לאפגניסטן בעקבות בן זוגה ונשארה בה. באחד הימים היא פוגשת נערה שמחפשת מקלט ואוספת אותה לביתה.
בעלה של הנערה נהרג ממוקש, ומתברר שהיא הרה ממנו. גורלן של נשים הרות שאינן נשואות באפגניסטאן אכזרי. ילדיהן נחטפים ונמכרים לעבדות וגם להן צפוי עתיד דומה. סאני היא דמות שובת לב מכל בחינה – אישה עצמאית וחזקה, שמנהלת ביד רמה את המוסד הקטן שלה. היא מצליחה להתגבר על השמרנות והקנאות הדתית, ועל התחושה שבכל רגע משהו עלול להתלקח – וליצור חלקת אלוקים קטנה ושלווה באמצע העיר. לצדה של סאני מקימה המחברת שורה של דמויות נפלאות, גברים ונשים כאחד, אשר יוצרים תמונה צבעונית וסוחפת הכתובה ברוב כישרון ומביאה לידי ביטוי אמיתי את החיים במדינה הזו.
סאני מנסה להגדיל את רווחיו של בית הקפה, קושרת קשר עם איזבל, עיתונאית אנגלייה שכותבת על מצב הנשים באפגניסטאן, ועם קנדיס, אמריקאית רבת אמצעים , שגם היא חלק ממרקם החיים האמריקני ברחבי העולם.סיפור מרתק, שמביא את החיים ובעצם את אי החיים לנגד עיננו בצורה נפלאה.