ליפקין שחק ז"ל
ליפקין שחק ז"ל פלאש 90
רמטכ"ל צה"ל לשעבר, רב אלוף אמנון ליפקין-שחק, נפטר היום לאחר ימי אישפוז בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים.
 
ליפקין, הרמטכ"ל ה-15 של צה"ל, נפטר בגיל 68.


בשנת 1995, לפני מינויו לרמטכ"ל, יצא שחק בהודעה לציבור על דבר מחלת סרטן הדם בה לקה, ואשר ממנה הבריא בטרם כניסתו לתפקיד.



לאחר שחרורו מצה"ל מונה שחק לדירקטור בחברות "טבע", "פקר פלדה", "יפאורה" ו"חברת המלח".



מאוחר יותר הצטרף לפוליטיקה והקים את מפלגת המרכז. לאחר בחירות 1999 הצטרפה מפלגת המרכז לממשלה שהקים אהוד ברק, ושחק התמנה לשר התיירות. לאחר התפטרותו של השר יצחק מרדכי מהממשלה קיבל שחק גם את תיק התחבורה.
 
במרס 2001, עם הקמת ממשלת האחדות בראשות אריאל שרון, הודיע ליפקין-שחק על פרישתו מהכנסת.
 
על חייו של ליפקין ז"ל מתוך 'ויקיפדיה':

נולד בתל אביב, נינו של יצחק ליפקין, מבוני שכונות ירושלים. הוא בוגר הפנימיה הצבאית שליד בית הספר הריאלי בחיפה.

בשנת 1962 התגייס לצה"ל, התנדב לצנחנים, ושובץ בגדוד 890. בצנחנים עבר מסלול הכשרה כלוחם והשתתף בפעילות מבצעית במסגרת הגדוד והחטיבה. כסגן מפקד פלוגה בגדוד 202 השתתף בפעולות התגמול בג'נין וסמוע וכן כמ"פ בגדוד 890. במלחמת ששת הימים מילא את מקומו של סמג"ד בחטיבה. לאחר המלחמה קיבל פיקוד על סיירת דוכיפת איתה גם השתתף בפעולת כראמה. על תעוזתו בפעולה זו עוטר בעיטור העוז. כיהן כמפקד גדוד הנח"ל המוצנח בחטיבת הצנחנים והשתתף בפעולות בגזרת לבנון. בפברואר 1973 פיקד על כוח מן הגדוד במבצע ברדס.

באפריל אותה שנה השתתף במבצע אביב נעורים בביירות כמפקד כוח הצנחנים שתקף את "יעד גילה", מפקדת ארגון החזית העממית לשחרור פלסטין ששכנה בלב רובע פקהני בעיר. הכוח שפשט על היעד היה בן ארבעה עשר לוחמים, מהסיירת ומגדוד 50 של הצנחנים, בפיקוד אמנון ליפקין-שחק, אשר הגיעו ליעד באמצעות כלי רכב בהם נהגו אנשי "המוסד". הכוח נתקל בהתנגדות עוד בראשית הפעולה. שניים מחייליו, סגן מפקד הסיירת אבידע שור וחגי מעין, ניגשו לחסל את הזקיפים בחזית הבניין. אולם לאחר שפתחו באש וחיסלו את השומרים הופתעו מאחור מירי מרכב מחבלים ועליו מקלע, שלא התקבל לגביו מידע בטרם המבצע, ונהרגו (שור מיידית, ומעין מת מפצעיו אחר כך). חרף העובדה שהכוח התגלה והביצוע הפך למורכב ומסובך, ולמרות שהכוח היה בנחיתות מספרית נוכח עשרות המחבלים שבבניין, הצליחו ליפקין-שחק וחייליו להטמין את מטעני חומר הנפץ ותוך כדי הנסיגה להשמיד את היעד, תוך שהם מנהלים קרבות פנים אל פנים מטווחים קצרים עם המחבלים בחזית הבניין. הבניין קרס וגרם למותם של עשרות מחבלים. על האופן בו פיקד על הצנחנים בביצוע הוענק לו בשנית עיטור העוז.

במלחמת יום הכיפורים שימש סגן מפקד חטיבת הצנחנים והשתתף בקרב החווה הסינית ובקרבות בגזרת איסמעיליה.

בשנת 1976 הועלה לדרגת אל"ם ומונה לראש תורת חיל הצנחנים ולמפקד חטיבת מילואים של הצנחנים. בשנת 1977 התמנה למפקד חטיבת הצנחנים הסדירה ופיקד עליה במהלך מבצע ליטני. עם סיום המבצע כמעט שהודח ליפקין-שחק מתפקידו על ידי הרמטכ"ל מרדכי גור, משום שחמישה חיילים עברו את המחסומים שהציבו חייליו באופן מכוון ונסעו צפונה, נחטפו בידי המחבלים ונרצחו. תא"ל אורי שמחוני שכנע את הרמטכ"ל לחזור בו מכוונתו זו.

ליפקין-שחק פיקד על מבצע שלכת , פשיטה ארוכת טווח של חטיבת הצנחנים ושייטת 13 על בסיס מחבלים בדהר אל- בורג' שבלבנון, ועל מבצע "מנורה". במלחמת לבנון היה מפקד אוגדת הפלדה ולאחר מכן היה מפקד אזור ביירות. בשנת 1983 מונה לאלוף פיקוד המרכז ובשנת 1986 התמנה לראש אמ"ן, תפקיד בו כיהן עד 1991. בשנת 1991 מונה לסגן הרמטכ"ל וראש אג"ם. בזמן כהונתו בתפקיד היה מפקד מבצע שלמה להעלאת יהודי אתיופיה, וכן מונה על ידי ראש הממשלה יצחק רבין ליו"ר המשלחת הישראלית לשיחות טאבה.

בראשית שנת 95 החיף ליפקין-שחק את אהוד ברק כרמטכ"ל והוא כבן 51. בתקופת השיחות עם הסורים נפגש עם רמטכ"ל צבא סוריה. האירועים הבולטים בתקופת כהונתו כרמטכ"ל היו מהומות מנהרת הכותל ב-1996, מבצע ענבי זעם באותה השנה, אסון השייטת שהתרחש בשנת 1997, אסון השריפה בוואדי סלוקי וכן אסון המסוקים שאירע אף הוא באותה השנה.

כרמטכ"ל שינה ליפקין-שחק את דפוס החשיבה הצה"לי כלפי הלחימה בלבנון וקבע כי יש לראות בחזבאללה ארגון טרור וגרילה ולפעול כנגדו בהתאם. בשל כך הורה להקים מחדש את יחידת אגוז כיחידה ייעודית למלחמה בלבנון. במהלך תקופת פיקודו על צה"ל הקפיד שחק על מתן גיבוי לפקודיו, גם אם נאשמו והועמדו לדין בשל ליקויים באימונים או בפעילות מבצעית, ואף קידם אותם במעלה התפקידים והדרגות.

נוסף לעיטור העוז אותו קיבל פעמיים, עוטר ליפקין-שחק, בהיותו רמטכ"ל, בידי ארצות הברית באות לגיון ההצטיינות בדרגת מפקד‏‏.