בעוד שבוע וחצי יתקיים בירושלים "כנס ירושלים" העשירי של העיתון 'בשבע' בשיתוף ערוץ 7 במסגרתו יתקיים מושב מיוחד בנושא גיוס החרדים לצה"ל ולשירות האזרחי.
בכנס ישתתפו בין היתר שר הפנים אלי ישי, יו"ר זק"א יהודה משי זהב, ראש אכ"א לשעבר אלעזר שטרן, סמנכ"ל עמותת חופש דת ושוויון שחר אילן, רב המועצה האזורית שומרון הרב אליקים לבנון ובכירים נוספים.
הרב אליעזר מלמד מפרסם בטורו השבועי בעיתון 'בשבע' טור מיוחד העוסק בסוגיית הגיוס בכלל וסוגיית גיוס בני הישיבות בפרט, בו מוצע פתרונו של הרב לבעיה, פתרון אשר לשיטתו יוביל לכך ש"תוך פחות מעשר שנים רובו המכריע של הציבור החרדי יסכים להשתתף בנטל הביטחון, לתפארת העם והארץ".
כך כותב הרב:
המתח הציבורי סביב שאלת גיוס בני הישיבות הולך וגובר. אפשר להעריך בוודאות כי לא ניתן יהיה להמשיך עוד זמן רב בהסדרים הקודמים, לפיהם בני הציבור החרדי מקבלים פטור משירות צבאי בנוסף לתקצוב מסוים מאוצר המדינה עבור לימודם בישיבות. הציבור החילוני כבר אינו מוכן לכך יותר, והמשבר מתקרב לנקודת הפיצוץ. הדברים באים לידי ביטוי במערכת הבחירות.
אם לא יימצא פתרון למשבר הגיוס בישראל, לא יהיה מנוס מביטול חוק גיוס חובה. צה"ל יפסיק להיות צבא העם ויהפוך לצבא של שכירים. יש טוענים שזהו תהליך בלתי נמנע. מדינת ישראל היא חלק מהעולם המערבי, שברוב מדינותיו כבר אין חוק גיוס חובה, אלא הצבא מורכב מאנשי מקצוע שמתגייסים תמורת שכר.
אלא שהבדל יסודי ישנו בינם לבינינו. מדינות המערב אינן מוקפות בהמוני אויבים שמאיימים על עצם קיומן. הצבא שלהן משמש בעיקר ככוח הרתעה ולעיתים גם ככוח התערבות במדינות רחוקות. ואילו מדינת ישראל מוקפת אויבים רבים שמאיימים על קיומה, לכן אנחנו מוכרחים לקיים צבא גדול ואיכותי, צבא עם שמורכב ברובו מכוחות מילואים, שמסוגל להתמודד עם צבאות של עמים גדולים.
אלא שהמציאות בה אחוז ניכר מהאזרחים בישראל אינו משרת בצבא יוצרת מתחים חמורים, שפוגעים מאוד בחוסנה הלאומי של מדינת היהודים.. לפני שהקרע הלאומי גובר עד אובדן היכולת לקיים 'צבא עם', תוך פגיעה קשה בהרתעה הישראלית והעלאת הסיכון לפריצת מלחמה קשה עם שכנינו, יש צורך להציע פתרון. נדמה שהדבר אפשרי, אך לשם כך צה"ל נדרש לעבור שינוי משמעותי בשלושה תחומים: א) קיצור שירות החובה. ב) הפיכה לצבא העם במובן הערכי - צבא יהודי. ג) סל הטבות משמעותי למשרתים בצבא.
צריך לקצר את שירות החובה בצה"ל למשך שנה בלבד, ולהקדיש אותו בעיקר לאימונים שמטרתם להכשיר צבא מילואים גדול ומיומן לקראת מלחמה. כמעט בכל היחידות הקרביות, מסלול ההכשרה אורך פחות משנה, וזוהי התקופה הנדרשת לשירות החובה. כדי לשמר את רמתם ומוכנותם למלחמה, יהיה צורך במספר ימי מילואים בשנה, שיוקדשו לאימונים. בעזרת ה', צבא מילואים גדול זה בשילוב עם מדיניות נכונה יכול להרתיע את אויבינו מלפתוח נגדנו במלחמה כוללת.
לשם קיום הביטחון השוטף, יש לגייס חיילים לשירות קבע ממושך בשכר הולם.
במקביל, יש לבטל את חוק גיוס חובה לנשים. כל מי שתרצה להתגייס לצבא ויהיה בה צורך, תקבל משכורת. הדבר הכרחי מפני שאין שום אפשרות לקיים חוק גיוס חובה שוויוני לכל הבנות, וממילא יש צורך לצמצם עד כמה שאפשר את גיוס החובה שלהן.
צריך לציין שתוכנית זו תחסוך כסף רב לאוצר המדינה, מפני שהתשלום שמשלמים כיום עבור ימי המילואים ואובדן ימי העבודה למשק הוא גבוה בהרבה. גם העיכוב הממושך של הצעירים בצבא, שדוחה למשך שלוש שנים את תחילת הלימודים הגבוהים והכניסה למעגל התעסוקה, מסב נזק משמעותי לאוצר המדינה. קיצור השירות הצבאי יעצים את המשק הישראלי, ויאפשר ביתר קלות להחזיק צבא מקצועי לצורכי הביטחון השוטף.
כדי לאפשר גיוס לכל, צריך להכשיר את צה"ל לקראת קליטת אלפי חיילים שומרי מצוות בקפדנות, ולהסיר כל מכשלה שעומדת בפני הציבור הדתי והחרדי. דבר זה צריך להיקבע בחוק, שעל מפקדי צה"ל מוטלת החובה להבטיח את קיומן של הדרישות הדתיות של החיילים כמקובל על פוסקי ההלכה המוכרים. כדי לאפשר לחייל לשמור על מסורת ישראל, חייבים לאפשר לכל חייל שמבקש זאת לשרת במסגרת מגדרית נפרדת.
במקביל לצעדים אלו יש ליצור סל הטבות גדול למשרתים בצבא, שכולל הטבות במשכנתאות לצורך קניית דירה, עזרה בלימודים גבוהים וקצבאות ילדים. במקביל יש לבטל את כל מסגרות השירות הלאומי עם ההטבות המקבילות הניתנות למשרתים בהן, כי רק צרכי הביטחון מצדיקים גיוס חובה ומתן העדפה משמעותית למשרתים. כל שאר התחומים האזרחיים צריכים להיעשות כמקובל, בלא שום הקבלה לשירות הצבאי.
קיצור השירות, יחד עם מתן עדיפות ברורה למתגייסים, יפחית את המוטיבציה להשתמט בקרב הציבור החילוני והמסורתי, ויאפשר גם לבני הציבור החרדי לשקול בחיוב את השירות בצבא. שכן כבר לא מדובר בשלוש שנים של ניתוק ממסגרת הבית, הישיבה והקהילה, אלא בשנה אחת בלבד שערכה הלאומי ברור - ביצור עוצמתה של מדינת ישראל.
לשם יישום שלושת החלקים של ההצעה, צריך לחזור ולהגדיר את תפקידו של צה"ל, כדי שיהיו מכוון לתפקידו האמיתי - להגן על ביטחונה של מדינת ישראל ככלל ועל חיי היהודים שבה כפרט.
אפשר להעריך שעל ידי יישום של כל חלקי ההצעה, תוך פחות מעשר שנים רובו המכריע של הציבור החרדי יסכים להשתתף בנטל הביטחון, לתפארת העם והארץ. הקרע הלאומי החמור יתאחה. במצב מפויס שכזה, דחיית הגיוס לתלמידי הישיבות תינתן מתוך הסכמה רחבה, ועל ידי התחייבות ללימודים ממושכים בישיבה תוך שילוב של שירות קצר של חודשים ספורים, יזכו גם הם בכל ההטבות הניתנות למשרתים בצבא.
הטור המלא יפורסם מחר (יום ה') בעיתון 'בשבע'.