בכל מערכת זוגית וגם בכל קשר קרוב, בלתי נמנע שייווצרו חוויות של פגיעה האחד מהשני. זה יכול להיות תוצאה של אי הבנה, של הבדלי אישיות, של עומס החיים או גם סתם של חוסר תשומת לב המביא לפגיעה האחד בשני.
מתוך כך הכרחי ובסיסי, לאמץ לעצמנו ולהבין את החשיבות הגדולה של הפיוס.
ריחוק בחיי הנישואין, קשה וכואב לשני הצדדים. גם לצד הנפגע וגם לזה הפוגע. (על אף, שראוי לציין, שכמעט תמיד שני הצדדים חשים פגועים, כל אחד מהנקודה שלו). בקשת הסליחה לעומת זאת, מעידה על כך, שאכפת לי מבן הזוג שלי. שאני מוכן להתעלות לרגע מהפגיעה שלי, וללכת לקראת בן הזוג שלי. שמעבר לצער שאני חש כרגע- אני רוצה קרבה. אני מתאמץ עבור הקשר, ויותר חשוב לי הפיוס והשלום.
היכולת לבקש סליחה היא עיקרית וחשובה מאוד. יותר מכך, לעיתים קרובות, דווקא אי בקשת הסליחה פוגע יותר מאשר אותו מעשה ראשוני שגרם צער. למשל, כאשר אנו יכולים להבין שהמעשה היה מחוסר תשומת לב או אי הבנה, אך העובדה שלא נאמרה סליחה על כך, היא זו שמכאיבה ונותנת הרגשה שלא ממש אכפת...
חשוב להדגיש כי היכולת לבקש סליחה אינה קשורה דווקא לנקודת האמת, כלומר, לשאלה האם צדקתי במעשיי או לא, אלא, מה שעיקרי וחשוב הוא ללמוד לבקש סליחה כי.. הצד השני נפגע...
כך שגם אם לא התכוונת בכלל, אם בן או בת הזוג נפגע ממך-
תהיה גיבור, תבקש סליחה.
תהיי גיבורה, ותתנצלי.
זה נכון שלא תמיד קל לפייס. לא תמיד זה פשוט לבוא ולבקש סליחה. ולעיתים זה נותן את ההרגשה שאם אני מבקש סליחה, סימן שאני מודה בטעות שלי, או סימן שאני לא בסדר. ולא תמיד זה קל. יתרה מכך, פעמים רבות שמעתי כאלו שטוענים: "אבל מצד האמת, זה לא התפקיד שלי לפייס! היא זו שהייתה לא בסדר, ובסוף היא גם נפגעה, לכן, זה לא התפקיד שלי לבקש סליחה!".
על כך יש לי חידוש גדול:
אולי מצד האמת, אינך צריך לפייס, אבל- מצד השלום שבאמת- אתה צריך, מאוד צריך לבקש סליחה ולהתנצל! (וגם את, כמובן...). ובסופו של דבר, אתה רק תרוויח מכך. הקרבה המחודשת תעשה טוב לשניכם. ובהקשר זה, כדאי לדעת שהקב"ה חותמו אמת, אבל שמו, שלום.חותמת הינה דבר חיצוני, אך שם מעיד על המהות הפנימית יותר. לכן, כאשר ישנה סתירה בין האמת לשלום- השלום גובר, כיון שהוא האמת היותר גדולה.
ונחזור אלינו- לעיתים ישנה תפיסה שאומרת, מי שמפייס- הוא בעצם "המפסיד". הוא זה שהודה בכך שהוא לא בסדר, וממילא השני- ניצח! אך האמת היא הפוכה לגמרי. מי שמצליח להתעלות על עצמו, לראות את הצד השני, להתקרב אליו ולבקש את סליחתו- הוא המנצח האמיתי! הוא זה שהתעלה, שבנה עוד שלב בקשר, בקרבה, וגם בנה קומה נוספת בתוך אישיותו שלו.
לדעת לפייס- זו מעלה עצומה.
להצליח לבוא ולבקש סליחה- זו גדלות.
עוד יותר כאשר מדובר בתוך מערכת זוגית. עוד יותר כאשר מדובר על השכינה שבניכם.
כולנו נסכים על כך, שכשטוב בקשר, שני בני הזוג מרוויחים, כשלא טוב, שניהם מפסידים.
אז יאללה, בואו נהיה גיבורים, בואו נהיה מנצחים אמתיים, למען השכינה שבנינו, למען האמת שבשלום, נקבל על עצמנו לעשות את הצעד הראשון, להגיד: "סליחה", לומר: "את/ה חשוב/ה לי" או "לא התכוונתי לצער..". לפתוח את הלב ובעז"ה ליצור קרבה חדשה וגדולה יותר!
ואם קשה נזכיר לעצמנו: "איזהו גיבור? המפייס ראשון!!"
הרבה הצלחה, אהבה וקרבה!
אודליה מימון (MA), טיפול זוגי ואישי והנחיית קבוצות, מנהלת מרכז "אוצרות פנימיים". otsarpnimi@gmail.com