מי שעיין בדו"ח מבקר המדינה על פרשת הרפז, אשר הותר אתמול (ראשון) לפרסום, לא יכול היה שלא להיות מוטרד מאוד מהתמונה העולה מבין דפיו של הדו"ח.
מערכת של תככים ומזימות, רמטכ"ל ושר ביטחון שבין לשכותיהם מתנהלת "מלחמה", כך לפי הגדרת שני הצדדים לאותה המלחמה, ומדינה שלמה שניצבת בתווך וכלל איננה יודעת בידי מי מופקד גורלה וגורל טובי בניה.
התמונה העגומה הנשקפת מבין דפיו של הדו"ח היא סיכום של עבודה מקיפה מאוד שביצעו אנשי משרד מבקר המדינה, ואשר מטרתה היתה לחשוף עד כמה שניתן את מה שאירע "מאחורי הקלעים", של הפרשה שהתפוצצה עם פרסומו של המסמך המזויף שזכה לכינויים "מסמך גלנט" ו"מסמך הרפז". אולם, עקב מגבלות חוקיות, טכניות ואחרות לא הצליחו אנשי משרד המבקר לרדת לחקר כל העובדות בסיפור העגום הזה. נרפותו של היועץ המשפטי לממשלה, אשר היה יכול לדאוג להעברת החקירה למישור המשטרתי שם הכלים טובים יותר והאפשרויות החוקיות רחבות יותר, מנעה את בירור העניינים לאשורם.
נציין כי מקריאת הדו"ח עולות כמה שאלות שלא מצאו תשובה ברורה מספיק, ואשר התשובות להן משליכות השלכה ישירה על היחס למבוקרים על ידי הדו"ח.
1. מה היה באמת היקף מעורבותו של הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי בהתנהלותם של עוזרו ארז וינר ומקורבו בועז הרפז, אשר פעלו לריגול אחר הנעשה בלשכתו של שר הביטחון ברק. שאלת היקף המעורבות, אשר נותרה בדו"ח עמומה מאוד, משליכה באופן ישיר על יכולתו של אשכנזי להשתלב בעתיד במערכת הציבורית.
2. מה באמת אירע בלשכתו של שר הביטחון אהוד ברק בעיצומם של ימי "המלחמה" בין הלשכות? בדו"ח המבקר מצוין, כי בלשכת הרמטכ"ל מוקלטות כל השיחות דרך קבע, וכי אנשי המבקר עשו שימוש בהקלטות השיחות ובתמלוליהן על מנת לגבש את הדו"ח. בלשכת שר הביטחון לעומת זאת מוקלטות רק חלק מהשיחות, זאת על פי בחירתם של המשוחחים. כשניסו אנשי המבקר לבקש את הקלטות השיחות שאכן הוקלטו נאמר להם כי הדיסקים הקשיחים עליהם מוקלטות השיחות נפגעו, ועל כן לא ניתן לשחזר את המידע.
במשרד הביטחון נערכה בדיקה והתברר כי לא ניתן לשחזר את המידע שהיה קיים על הדיסקים וכי הפגיעה בדיסקים לא היתה תוצאה של פגיעה מכוונת. במשרד המבקר בחרו להאמין למסקנות משרד הביטחון, לא בטוח שזו היתה המסקנה האפשרית היחידה. בנוסף, גם אם נקבל את ההנחה שהפגיעה בדיסקים היתה תמימה עדיין נותרה פתוחה השאלה מה היה מתברר אם הקלטות השיחות שבדיסקים היו מגיעות לידי אנשי מבקר המדינה. בהחלט קיימת האפשרות שלא כל מה שהתרחש בלשכת שר הביטחון מצא את ביטויו בדו"ח המבקר. אם שר הביטחון מתכנן לחזור, במוקדם או במאוחר, למערכת הפוליטית, לשאלת המתרחש בלשכתו ישנה חשיבות עצומה, לא פחות.
3. כיצד השפיעה מלחמת הלשכות על ההחלטות הבאמת חשובות המכריעות את עתיד המדינה? קשה להאמין שמלחמה כזו כמו שנחשפה בדו"ח המזעזע שפורסם לא השפיעה בכלל על קבלת ההחלטות. נראה שבין שני האישים, הרמטכ"ל דאז ושר הביטחון גם בהווה, כלל לא היתה תקשורת במובנה המקובל במשך תקופת זמן ארוכה. אילו החלטות נוספות (מעבר להחלטות בענייני מינויים שעלו בדו"ח המבקר) התקבלו באותה תקופה בהליכים לא תקינים? מה הן ההשלכות של אותן החלטות? אילו החלטות לא התקבלו למרות שצריכות היו להתקבל? מה קרה לביטחון ישראל בעקבות ההחלטות הללו?
בימים אלו פועלים שני אישים שונים, לא ממש חברים טובים, להקמתה של ועדת חקירה ממלכתית בעניין. מצידה האחד של המערכת פועל לכך יו"ר הועדה לביקורת המדינה, אורי אריאל, ומן העבר השני פועל לכך שר הביטחון אהוד ברק. כעת נותר לחכות ולראות האם ועדה שכזו אכן תקום ואם תקום האם תצליח לרדת לחקר האמת במקום שאנשיו של המבקר לא הצליחו.