בחודשים האחרונים בחן הממשל האמריקני חלופות שונות באשר לדרך שבה אפשר להפיל את נשיא עיראק סדאם חוסיין ואת משטרו. לפי ה\"ניו- יורק טיימס\" הגיעו אנשי ממשל בוש למסקנה כי לא יהיה אפשר להפיל את סדאם חוסיין בהפיכה פנימית, וכי לא יהיה די בתמיכה בכוחות מקומיים כדי לשנות את המשטר.

משום כך, כותב העיתון, הוחלט לגבש תכנית צבאית רחבת היקף להפלת חוסיין, תוכנית שתכלול פלישה יבשתית והפצצות מן האוויר. במבצע עשויים להשתתף בין 70,000 ל- 250,000 חיילים אמריקניים. בניגוד לפלישה שיזם בוש האב לפני 12 שנים, הפעם עשויים להצטרף למבצע לחיילים האמריקניים כוחות בריטיים בלבד. לא יצטרפו אליו כוחות של צבאות אחרים מן המערב.

מקורות בכירים בממשל האמריקני אמרו לעיתון כי אף על פי שדובר על אפשרות של פלישה אמריקנית בסתיו, הוחלט לדחות את המבצע לתחילת השנה האזרחית הבאה, וזאת כדי לאפשר יצירת תנאים צבאיים, כלכליים ודיפלומטים נוחים. כך, למשל, יהיה אפשר להימנע משימוש בחליפות מגן מסורבלות, להכשיר את הקרקע להתמודדות עם זעזוע בשוק הנפט, ולהמתין להתקדמות של ממש במציאת פתרון לסכסוך הישראלי-פלשתיני.

קובעי המדיניות בארה\"ב ומפקדי הצבא משרטטים כעת את קווי המתאר למבצע הצבאי, ומנסים לקבוע היכן יוצבו הבסיסים האוויריים והכוחות הרגליים. גם לפני פגישתו הצפויה של בוש עם יורש העצר הסעודי, החל הפנטגון לפעול על פי ההנחה שלפיה הכוחות האמריקנים לא יוכלו לעשות שימוש בבסיסים האוויריים בסעודיה, ויהיה צורך להרחיב את השימוש בבסיסים האמריקנים המוצבים בטורקיה בכוויית ובקטאר, ואפשר שגם בנסיכות עומאן ובבחריין.

מכל מקום, כותב העיתון, ברור כי המבצע הצבאי יהיה דומה באופיו למלחמת המפרץ ולא למלחמה שהתנהלה באפגניסטן, הן מבחינת מספר החיילים והן מבחינת כלי הנשק. בעיראק צפויים להשתמש בנשק מתוחכם יותר .