שלום שמחון
שלום שמחוןצילום: פלאש 90

שר התמ"ת, שלום שמחון, פנה לשר הפנים וביקש ממנו לעכב את החתימה על החלטת ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת לאמץ שינויים בתקנות חוברת המכרזים (תאגידים מקומיים) השבוע.

בבקשתו כתב שמחון, כי "הנוסח שאושר כולל שינויים משמעותיים מנוסח התקנות שהוגש על ידך לאישור הוועדה ואף מהנוסח הראשוני שעובר לדיון בוועדה. הנוסח שאושר, עשוי לפגוע במובנים רבים באופן כללי בדיני המכרזים ובתחרותיות במשק ובפרט- בעסקים הקטנים והבינוניים ובעיקרון העדפת תוצרת הארץ".

לדבריו, "משרד התמ"ת ויחידותיו – הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים ומטה כחול לבן – מקדישים מאמצים רבים על מנת לקדם ולעודד את היצרנים הישראליים, בדגש על מגזר העסקים הקטנים והבינוניים, על מנת להקל על החסמים עימם מתמודדים העוסקים במגזר זה".

השר הודה במכתבו כי מדובר ב"חסמים שמקורם בשורה של כשלי שוק שהמדינה לקחה על עצמה לדאוג לפתרונם" אך ציין כי בראש ובראשונה, על המדינה לחייב את כלל רשויותיה ואת התאגידים הפועלים מטעמה בהעדפת תוצרת הארץ. השר שמחון הזכיר לישי כי בנוסח שהוגש ע"י משרד הפנים, כמו גם בנוסח הראשוני שהוגש בפני הוועדה, נקבעה חובה להעדפת תוצרת הארץ במכרזים של תאגידים מקומיים ואף ניתנה הגנה להעדפה זו".

מסקר שערכה הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד התמ"ת עולה כי רק כרבע מהעסקים הקטנים הגישו בעבר הצעות במכרזי ממשלה, רשויות מקומיות או מוסדות אחרים. לכך יש מגוון סיבות שמופו על ידי הועדה לבחינת החסמים ברכש ממשלתי שהוקמה ב-2005 על ידי משרד האוצר ומשרד התמ"ת.

הועדה קבעה במסקנותיה, כי עסקים קטנים מתמודדים עם שורה של חסמים שמונעים מהם את ההשתתפות במכרזים: תנאי סף מיותרים, היעדר נגישות למידע, עריכת מכרז בהיקף גדול המונע השתתפות עסקים קטנים, דרישות גבוהות לערבויות, ועלויות הגשת מכרז. בעקבות מסקנות הוועדה, קבעה הממשלה בהחלטתה לעידוד פעילותם של העסקים הקטנים והבינוניים בישראל, כפי שהתקבלה ב-2011, להעלות על סדר היום הציבורי והממשלתי את החשיבות בעידוד השתתפותם של עסקים קטנים ברכש ממשלתי. הממשלה הסמיכה את הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים לפעול לצורך כך, וקובעת כי יש לקיים בקרה ומעקב אחרי הנושא.

רן קויתי מנהל הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים אומר כי: "התקנת התקנות כשלעצמה היא פעולה מבורכת מעצם הכנסת הרכש המקומי תחת המטרייה של חוק חובת המכרזים. ואולם, הנוסח שהתקבל קובע שורה של פטורים שמותירים שיקול דעת נרחב לתאגידים מקומיים וטווח רחב של אפשרויות להתקשרויות בלא הליך תחרותי. כך לדוגמא, תאגיד מקומי יכול לקיים התקשרות פטורה ממכרז עם ספק שזכה במכרז ממשלתי, שעה שהתקשרויות במכרזים ממשלתיים מתאפיינות בהיקפים גבוהים שנועדו לתת מענה לפרויקטים בעלי אופי ארצי. שימוש בהתקשרויות של המדינה, עבור צרכים בהיקפים מצומצמים יותר, בתאגידים המקומיים, מדירה מראש עסקים קטנים ומקומיים ומאפשרת התקשרות פטורה ממכרז לזוכי מכרזים גדולים בהם לעסקים הקטנים לא כלל דריסת רגל. זאת, בשעה שדווקא הזירה המקומית מגלמת בתוכה פוטנציאל גבוה להתקשרויות בהיקפים שמתאימים לעסקים קטנים".

עוד מוסיף קויתי כי: ההחלטה מבטלת קביעתה הקודמת של הועדה, לפיה אחת לשנה תתפרסם פניה לספקים להצטרף למאגר ספקים שמשתתפים במכרזים סגורים, כאשר בהתאם לתקנות החדשות, אין כל ערוץ בו התאגיד צריך לפרסם את דבר קיומו של מאגר כזה ואת האפשרות להצטרף אליו".

שר התמ"ת, שלום שמחון, הגדיש כי "קיווינו כי התקנות יהיו בשורה לעסקים הקטנים, במיוחד לאור העובדה שדווקא רכש מקומי יכול להתאים ליכולות שלהם, בשל היקפי ההתקשרות בו. לצערנו, תקנות אלו מנציחות את היתרון לגודל, ומקבעות נהלי עבודה שאינם תחרותיים ואינם שקופים. מדובר בצעד שעומד בניגוד למדיניות הממשלה לקדם רכש מעסקים קטנים ובינוניים".