אילוסטרציה
אילוסטרציהפלאש 90

הליגה הערבית יצאה בקריאה לערביי ישראל להצביע בבחירות המתקרבות. גם יו"ר הרש"פ, אבו מאזן, ניסה לדרבן את ערביי ישראל להצביע ואולי לשנות את פניה של המפה הפוליטית בישראל, אך נראה שקריאותיהם נופלות על אוזן ערלה. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם פרופ' אלכס בליי, ראש המרכז לחקר המזרח התיכון על תופעת ההצבעה במגזר הערבי.

פרופ' בליי חקר לעומקה את סוגיית ההצבעה הערבית ופרסם מחקר על הצבעה זו החל משנת 49' ועד לבחירות האחרונות בשנת 2009, ולדבריו מידת הניכור בין ערביי ישראל למדינת ישראל הולכת וגוברת והיא באה לידי ביטוי בשיעור ההצבעה הנמוך של ערביי ישראל.

בליי רואה נקודת מפנה משמעותית בשנת 99' כאשר התקיימו בפעם האחרונה בחירות בשני פתקים. בבחירות הללו והקודמות להן השתתפו הערבים באחוזים גבוהים, אך מכאן ואילך החלה צניחה של ממש. לטעמו הסיבה המרכזית היא התחושה במערכות הבחירות הללו שלהצבעה יש ערך מוסף בדמות מניעת בחירתו של מועמד הימין לראשות הממשלה.

פרופ' בליי קובע כי הגורם שמוביל את ערביי ישראל להישאר בבית ולא להגיע לקלפיות הוא התחושה שהצבעתם היא לא יותר מהצבעת מחאה ולנציגיהם ממילא אין סיכוי להיכנס לממשלה ולהביא לשינוי של ממש.

עוד הוא מוסיף כי מתוך הבנה שנבחרי הציבור הערבי פונים דווקא לציבור היהודי ובהתאם חקיקתם מתמקדת בסוגיות כלליות ולאו דווקא מגזריות.

עם זאת גם בליי מסכים לתחושה שהציבור הערבי אינו רואה בנציגיו מייצגים אמיתיים שכן אלה עסוקים בריצה לזרועותיהם של מנהיגי ערב ותוקפי ישראל ופחות דואגים לרווחתם האישית, וגם בכך יש סיבה להחלטתם שלא להטריח את עצמם לקלפיות. לתפיסה זו מצטרפת העובדה שהאוכלוסייה הערבית כיום היא אקדמאית יותר ורמת חייה רחוקה שנות אור, כלשונו, מאחיהם בארצות ערב.

נקודה חשובה נוספת אותה מציין פרופ' בליי היא ההצבעה המאסיבית והמשמעותית של הציבור הערבי בבחירות המוניציפאליות, שם תחושתם היא שמדובר בהצבעה משפיעה שבכוחה לשנות את אורחות חייהם ורמת חייהם היומיומית. הצבעה זו מגיעה לכדי תשעים אחוזים, אחוז גבוה בכל מדד.

בהתייחסו להשקעת המועמדים במפלגות הציוניות בקמפיין ערבי, אומר פרופ' בליי כי השקעה זו מיותרת שכן אלה זכו עד כה בכשלושה אחוזי תמיכה בסך הכול במגזר זה וכעת הם צפויים ללא יותר מאשר ארבעה אחוזים. עם זאת משיחה עם אחד המועמדים הוא מגיע למסקנה שאף מועמד לא יכול להרשות לעצמו ויתור מראש על קהל זה בעיקר כדי לא להתפרש כמדיר את הציבור הערבי מהקמפיין המפלגתי שלו.