קשה בפריפריה, ובכל זאת לא מצביעים

דווקא בפריפריה, במקומות שקשה, אחוזי ההצבעה נמוכים מאשר בשאר חלקי הארץ. מומחה מסביר את מקור הפרדוקס הישראלי.

שמעון כהן - ערוץ 7 , י' בשבט תשע"ג

ההיגיון אמנם מחייב לכאורה שדווקא בפריפריה אחוזי ההצבעה מתוך רצון לחולל שינוי יהיו גבוהים, אבל מחקר שנערך במכון הישראלי לדמוקרטיה מגלה נתונים הפוכים. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם ד"ר ניר אטמור, חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה ומרצה במכללה האקדמית צפת, הפורס את הנתונים המפתיעים.

ד"ר אטמור מציין כי מאז שלהי שנות ה-90 המגמה הכללית היא של ירידה ברורה בשיעורי ההשתתפות בבחירות. אם עד שנת 1999 עמד שיעור ההשתתפות הממוצע בישראל על 80%, הרי שבמערכות הבחירות של 2003, 2006 ו-2009 ירד שיעור זה ל-64.5% בלבד. "בהשוואה למה שהכרנו, הרי שמדובר בציון שלילי לדמוקרטיה הישראלית", הוא קובע.

לדברים אלה הוא מוסיף ומציין כי בדיקה מפלחת ומדויקת יותר שנערכה בהתייחסות לכל עיר ועיר בנפרד מגלה הבדלים משמעותיים בין ערי המרכז לערי הפריפריה. לדבריו אם במקומות כמו מודיעין האחוזים עומדים על 72-73 אחוזים הרי שבערי הפריפריה כדוגמת קרית שמונה, שדרות ובאר שבע האחוזים עומדים על 52-53 אחוזים בלבד, ובעיר הקיצון אילת האחוזים מגיעים עד לארבעים בלבד.

לדבריו המסקנה ברורה והיא קיומו של קשר ברור בין מיקומו הגיאוגרפי של היישוב לבין שיעור ההשתתפות בבחירות לכנסת. תושבי הישובים הממוקמים במרכז הארץ או הסמוכים למרכז נוטים להצביע יותר מאשר תושבים ביישובי הפריפריה. המסקנה השנייה לטעמו היא שמעבר לקונטקסט הגיאוגרפי, היא שמצבה הכלכלי של הרשות והמבנה החברתי שלה עשויים להשפיע על ההגעה או ההימנעות מהצבעה בבחירות.

באשר לסיבות המובילות למציאות הקיימת מציין ד"ר אטמור בין השאר את המרחק הגיאוגרפי אך גם ובעיקר את הפערים חברתיים, הפערים הגדולים בהכנסות, פערים ברמת ההשכלה ועוד. עוד הוא מזכיר תחושות קיפוח וניכור הרווחות ביישובי הפריפריה. לדבריו האבסורד הוא שדווקא תחושות אלה שהיו אמורות לעודד מצביעים להגיע לקלפיות גורמות להם להדיר רגליהם מהן.

עוד הוא מציין את חוסר ההשקעה המפלגתית בערי הפריפריה. בעוד כנסי ענק מפלגתיים מתרחשים במרכז הרי שבערי הפריפריה נסגרים סניפים וההתעניינות בפוליטיקה ובתקווה לשינוי יורדת. כמו כן הוא מעלה את סוגיית העולים שהגיעו ארצה בעשרים השנים האחרונות ומתגוררים בפריפריה כעילה נוספת לירידה בשיעור ההצבעה.

ד"ר אטמור מוסיף ומציין את העובדה שרבים מהתושבים הרשומים של ערי הפריפריה הרחוקות לומדים או עובדים במרכז ומשימת ההצבעה אינה די חשובה בעיניהם כדי לנסוע שעות רבות עד לנקודת ההצבעה ולחזור מיד למחרת ללימודים או עבודה.

לדבריו לשם שיפור המצב ניתן לחוקק שורה של הקלות שיהפכו את ההצבעה לנגישה עבור אוכלוסיה זו, אם במתן אפשרות להצביע בקלפיות ניידות וכיוצא באלה פתרונות שנוסו בהצלחה במדינות שונות בעולם. כל זאת עוד לפני השקעה בפרסום, חינוך למעורבות והפחת רוח חיים בסניפים המשמימים. אך כידוע כל עוד לא יחשבו המחוקקים שלנו ששם, בפריפריה, ממתינים להם קולות אבודים ספק גדול אם יעשו משהו כדי לשנות את החקיקה המקובעת בנושאי בחירות מזה עשרות שנים בישראל...