כשקיבלתי את המשימה לכתוב על מסעדת קוזינה בטבריה, עלתה מול עיני דמותו "הגששית" הבלתי נשכחת של פולי הגדול, ישראל פוליאקוב שהלך לגנזי מרומים והותיר בנו חלל גדול בלב, ומאידך, עושר שלא יסולא בפז.
איפה הוא המערכון האלמותי של השלישייה המופלאה "הקפיטריה בטבריה" עם האווירון דוד והמלפפון וכפתור ההרגעה שהתקלקל והמשפטים "תראו את האדים שעולים מהכנרת" "ואח, טבריה, טבריה, לו היית צפת"...
והזיכרון הקצת מתוק קצת עצוב, לוקח אותי לטעום משהו מהעיר ההיסטורית המופלאה שלחוף הכנרת במסעדת קוזינה שבטיילת יגאל אלון.
מסעדת קוזינה היא כתובת טבעית, מרגשת וטעימה כשמחפשים מסעדות כשרות בצפון. וכשנופשים בטבריה ומחפשים מסעדות כשרות בטבריה ליהנות בהן מארוחה טובה.
על שפת המים הרוגעים, לצלילי פסקול המיית השחפים הלבנים, מסעדת קוזינה היא הכי טבריה שאפשר.
מסעדה כשרה למהדרין המגישה תפריט טברייני אסלי שנשען על תרבות הקולינאריה המזרחית העשירה.
בזה אחר זה זורמים אל השולחן הערוך בטוב טעם סלטים גליליים טריים וססגוניים לפתיחת התיאבון ולצידם פיתות חמות ומהבילות.
עם הביס הראשון, הנפלא אני שומע ממש באוזניים את הצחוק הגרוני המדבק של שייקה ואת מבטא החכם שעושה פולי, כשאת שניהם מלווה קול הציפציף של גברי.
העין מחפשת בשמיים את אווירון הדוד שמביא מים לקפיטריה ומוריד צינור אלומיניום "לצנטרום של הפיילה". הרי ידוע הוא שבטבריה דברים נעשים אחרת ואת הקפיטריה מתחילים לבנות מלמעלה ורק אחר כך מתקדמים למטה עד שפוגשים את האדמה...
מסעדת קוזינה בטבריה, מהטובות שבין מסעדות כשרות בצפון, לוקחת אותי למסע מרתק בזיכרון האישי והקולקטיבי. שוק הדגים, רחוב הגליל, רחוב הבנים, הטיילת, השרידים הארכיאולוגיים המפוארים, עדות להיסטוריה של העיר בת אלפי השנים.
כל מנה פותחת אלבום תמונות. כל טעם הוא שירת בקשות בבית הכנסת וקול חזן מסלסל במעלות קדושים מעלה דמעות בעיניים.
החגיגה הקולינארית במסעדת קוזינה עוברת דרך קשת רחבה של טעמים וניחוחות, מנעד גסטרונומי עשיר וטעים טעים. אוכל של פעם בטעם עכשווי, מעודכן ומרגש.
מנות הפתיחה נטרפו ולאחריהן מגיעים דגי כנרת, בריכות וים, נתחי בשר מיושנים, תוספות ותבשילים ביתיים. סטייק אנטריקוט, צלעות כבש, שיפודים, קבאב טברייני, מנות קדירה עשירות.
לקינוח מציעה מסעדת קוזינה מבחר קינוחים וקפה ותה. בקיצור, חגיגה.
מסעדת קוזינה בטבריה מתגאה בשימוש בחומרי גלם טריים ומשובחים, בכשרות בד"צ יורה דעה הרב מחפוד ורבנות העיר טבריה.
אח, פולי פולי, למה שלא תבוא קצת לבקר. אנחנו נורא מתגעגעים...