שופטי בג"ץ, אסתר חיות, עוזי פוגלמן ויצחק עמית דחו על הסף את עתירתו של עומרי דובוסק כהן, אשר דרש לבטל את הפקודה אשר קובעת כי על חיילים בנים להסתפר.
דובוסק כהן טען, כי יש לבטל את דרישת התספורת ובמקומן להחיל דרישות הנוגעות לעיצוב השיער, שיחולו באופן זהה על נשים, גברים, חיילי שירות סדיר וחיילי מילואים ויאפשרו למעוניינים בכך להאריך את שיער ראשם. כמו כן ביקש דובוסק כהן שהגיש את העתירה ביום גיוסו לצה"ל, שבג"ץ יורה לצבא להימנע מלכפות עליו את דרישות התספורת הקיימות עד להכרעה בעתירה.
את העתירה נימק דובוסק כהן בכך שדרישות הצבא בכל הנוגע לתספורתם של חיילים פוגעות בזכותם לביטוי עצמי, בכבודם ובגופם. לטענתו, יש לתת משקל מיוחד בהקשר זה לכך שבניגוד לצבאות אחרים בעולם השירות בצה"ל הוא שירות חובה, ולכך שדרישות התספורת אינן סבירות ואינן מידתיות.
לדעתו לא ברור כיצד המטרה של הטלת סדר ומשמעת מושגת באמצעות דרישת אחידות בתספורת. לדבריו, ניתן להשליט סדר ומשמעת תוך פגיעה פחותה בזכויות החיילים באמצעות הטלת מגבלות על סממנים חיצוניים בלבד, דוגמת אופן הלבוש ואיסור על ענידת תכשיטים. טענה נוספת שהעלה היא, כי הוראות הצבא פוגעות בזכות לשוויון, שכן בעוד שחיילים בשירות סדיר נדרשים לקצר את שיער ראשם, חיילות בשירות סדיר וכלל חיילי המילואים אינם נדרשים לכך.
בצה"ל הציעו לדובוסק כהן לפנות לקב"ן ולהציג לפניו מסמכים המעידים על כך שמבחינה רפואית הוא זכאי לפטור מתספורת, אך הוא טען מנגד כי מדובר בדרישה פוגענית, שממילא אינה מבטיחה שיתאפשר לו להסתפר כפי רצונו.
השופטים דחו את העתירה על הסף, תוך שהם מציינים תחילה כי העתירה הוגשה נגד פקודה ישנה שתוקפה פג בשנת 2005 ובמקומה באה פקודה חדשה ומעודכנת. לדברי השופטים מדובר בפגם יסודי בעתירה שלבדו היה עשוי לגרום לדחייתה.
בנוסף ציינו השופטים, כי "העותר לא הקדים להגשת העתירה פנייה אל רשויות הצבא בבקשה לביטול, לשינוי או להתאמת ההוראות הנוגעות לתספורת החיילים – כפי שמבוקש כעת בעתירתו, ואף אם בעשותו כן פעל העותר מתוך הנחה כי עמדת רשויות הצבא ידועה לו נוכח עמדתן במקרים אחרים, אין בכך כדי לייתר פנייה מוקדמת בעניינו שלו".
השופטים אף ציינו, כי בעבר נדחתה עתירה דומה מאוד ואין מקום לשנות את הפסיקה דווקא בעניינו של העותר הנוכחי.