בשעות הבוקר הקימו נשות ווטש מחסום על ציר הדרך המובילה לארמון המלך אחשוורוש. כתבנו שקיבל מידע מוקדם על הכוונה להקים את המחסום הגיע אליו מבעוד מועד בעיקר לנוכח הבטחותיהן של מקימות המחסום שצפויים אירועים מעניינים.
כעבור כשעתיים של שעמום מוחלט הגיע האירוע המשמעותי הראשון עם הגעתו למקום של מרדכי היהודי. הוא היה נראה בהול וניסה לעבור את המחסום. נשות המחסום בלמו אותו בכוח כשהן יוצרות חומה אנושית לאורך הציר כולו.
ניסיונותיו של מרדכי להסביר שהוא חייב להגיע בדחיפות לארמון המלך ושבידו הודעה דחופה למלכה לא הועילו לו והנשים לבושות השחור הבהירו לו כי כל עוד המעבר אינו חופשי עבור כלל האוכלוסייה גם מרדכי לא יעבור בו.
בהמשך התלהטו הדברים וכמה מהן החלו מניפות שלטים וצועקות קריאות קצובות "האפרטהייד לא יעבור וגם אתה לא תעבור" ו"דרך בלי מוצא את נפשנו היא חוצה", ו"ברוח ודם נפדה אותך שושן".
בשלב זה ניסה מרדכי להבין על מה הן בכלל מדברות ומי מנוע מלעבור בדרך הזו. נשות המחסום לא הקשיבו לטענותיו שהדרך פתוחה לכולם. הן הצביעו על ההמון שהתקבץ סביבן כהוכחה לכך שהדרך חסומה בפניהם. "כל עוד הם לא עוברים אף אחד לא יעבור". מרדכי ניסה לטעון שאם הן רק יפנו את המחסום כולם יוכלו לעבור, אבל המפגינות התעקשו גם לחסום וגם לזעום על החסימה.
האירוע הסתיים באופן מפתיע כאשר ניסה מרדכי לחמוק מהמחסום. נשות המחסום ניסו לתפוס בבגד השק שהוא היה לבוש בו אבל כשתפסו בבד העוקצני נרתעו מיד וקולות הזעם והמחאה התחלפו בנימה צפון תל אביבית אופיינית, "מה זה הבד הזה? חשבתי שזה וורסצ'ה... זה ממש לא נעים לגעת בזה... איך אתה לובש דברים כאלה? זה לא באופנה כבר שנים...".
את רגעי ההלם שלהן מהלבוש הבלתי אופנתי שלו ניצל מרדכי כדי להימלט מהמקום בדרכו אל ארמון המלכה אסתר.