נשיא יהודי שושן, שימון, נשא אמש דברים במרכז הקונגרסים של יהודי הממלכה. את דבריו ייחד שימון לקריאותיהם של מנהיגים בולטים ובכללם מרדכי היהודי להיערך למאבק חריף ואלים מול אנשיו של המן.
בדבריו ניסה שימון להרגיע את הרוחות ותיאר את המציאות כפי שהיא נראית מבעד למשקפי האופטימיות שלו. כתבנו שנכח במקום לא יכול היה להקליט את דבריו של שימון כיוון שעדיין לא הומצאו מכשירי הקלטה, אך הוא תיעד את הדברים כפי שרשם אותם בפינקסו מילה במילה:
"אחי ורעי, בני עמי הקוסמופוליטי. אני שומע ביטויים קשים של פסימיות לנוכח ההתפתחויות האחרונות ואני אומר לכם בפה מלא - פסימיים ואופטימיים מסיימים באותו אופן, אז למה לא להיות אופטימי? הבה נהיה אופטימיים. אל תלבו את ההיסטריה ללא סיבה ואל תעשו חביתות מביצה שלא נולדה.
אל תמהרו לשפוט את המציאות כי המציאות היא שתשפוט אתכם. רבותי. בעוד אתם מלהיטים את הרוחות הגיע הזמן לבשר לעם שנגמרו 100 שנות טרור והתחילו 100 שנות דו־קיום ושכנות טובה. מטרתנו הבאה היא להצטרף לליגה הפרסית. אנשים חושבים שאני מפנטז. אני לא מפנטז שום דבר. ואם כן, יש לי רישיון לפנטז, כי כל מה שפונטז הפך למציאות. ואם בכל זאת תאמרו לי שאני מפנטז אומר לכם שאנשים שאין להם פנטזיה אינם עושים דברים פנטסטיים.
נכון הוא שדבריו של המן אינם תמיד נעימים לאזנינו אבל אני אומר לכם חביירים יקרים: תנו לו צ'אנס. הרי אין אלטרנטיבה. מוטב לי להיכשל כי בטחתי באנשים מאשר להפסיד הזדמנויות כי חשדתי בהם. אל תמהרו לחשוד באנשים, גם לא בהמן. תאהבו אנשים, אתם כל היום מוקפים אנשים, אל תשנאו, אל תשנאו בני־אדם, גם כאלה שלא כל־כך מוצאים חן בעיניכם.
לכל אותם מאיתנו שנערכים למלחמה אומר: כדאי לחכות. אם נקפוץ בראש ראשונים, כולם ישמחו שנשבור את הראש. ובינתיים חשוב לזכור שאין צורך לשנות את ההיסטוריה, גם אם זה לטוב וגם אם זה לרע.
לגבי המן עצמו שמעתי שיש מייחלים למותו, כאלה שרוצים לראות אותו תלוי על עץ. אני חייב לומר לכם שאני לא מקווה לתלות, אני תולה תקוות. אתם הרי יודעים שלהלחם בטרור זה כמו לאכול מרק במזלג. זה הרי מאבק חסר סיכוי ומיותר.
וביני לביני אני עדיין זוכר שחלומי היה להיות רועה צאן או משורר של כוכבים. בינתיים אני מנסה להבין למה התכוונתי במונח 'משורר של כוכבים'. כשאדע אספר לכם. עד אז אני מעדיף לשתות תה כמו שאני אוהב - תה בלונדיני".
כתבנו מציין כי רוב שומעיו של הנשיא לא הבינו מה בדיוק הוא רוצה, אך כיבדו את המעמד בשיעולי נימוסין מתחייבים.