בנו של הרב מנחם פרומן, יוסי, מספר לערוץ 7 על קבלת הדין השלמה של הרב, עם המחלה הקשה שבה לקה, "הוא נפטר בדיוק כמו שהוא חי את החיים שלו, מבחינה רוחנית הוא הסתכל למציאות כמות שהיא לתוך העיניים".
לדבריו מאז שנודע לאביו על המחלה לפני כשנתיים וחצי, הוא לא הפסיק לחגוג, "הוא ראה את הגזירה הזאת כמתנה של ה'. כבר מהיום הראשון כשהוא הבין שזו מחלתו, הוא חגג את קבלת דינו של הקב"ה, והתייחס לזה כאל עוד משימה או הרפתקה חדשה. תמיד בשיחות עם הרופאים ובשיעורים וגם איתנו הילדים, הוא פשוט חגג. בתקופות הכי קשות של המחלה הוא חגג את המחלה שלו".
יוסי פרומן מספר שאביו מעולם לא התעסק בעבר או בעתיד אלא אך ורק בהווה, "הוא לא אהב לספר על עצמו, הוא לא רצה לעשות מעצמו עסק. הוא גם לא נכנס להוראות וצוואות, הוא סמך עלינו שהקב"ה ינחה אותנו".
לדבריו אביו מעולם לא רצה לעזוב את הארץ גם לצורך טיפולים רפואיים, "הציעו לו את המומחים מס' 1 בעולם, אבל דווקא במחלה, היה לו חשוב להיות מחובר לאדמה של ארץ ישראל, הוא אפילו הקפיד לחלוץ נעלים כדי להיות מחובר. עד כמעט הפטירה ממש הוא היה בהכרה בבית, גם ביומים האחרונים כשעיניו היו עצומות ראינו שהוא בהכרה מלאה. אלה דברים שהשתיקה יפה להם אבל חווינו אתמול בפטירה רגעים של גילוי שכינה".