אסור לפגוע בהשכלה הגבוהה, כך החליטו היום (שלישי) פה-אחד, כל חברי ועדת הכספים. בדיון על קיצוץ אפשרי בתקציב ההשכלה הגבוהה, הוחלט שמדובר בנושא קריטי לעתיד המדינה ולמוביליות החברתית.
ח"כים מכל הסיעות דיברו בחשיבות המשך יישום המתווה הרב-שנתי לקידום ההשכלה הגבוהה, שסוכם זה מכבר עם האוצר ולפיו עד שנת הלימודים תשע"ו, תהנה המערכת מתוספת תקציבית מצטברת של יותר מ- 2 מיליארד שקלים.
יו"ר הועדה, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) הביע תמיכה במערכת ההשכלה הגבוהה ובנציגיה בדיון ואמר: "כשיהדות התורה נמצאת בקואליציה תקציבי ההשכלה הגבוהה לא נפגעים וכשהיא בחוץ הם מקוצצים ואין זה יד המקרה. אם הייתי בממשלה הייתי לוקח מהעשירים ולא פוגע בהשכלה הגבוהה, למשל מעלה מס חברות".
בתום הדיון החליט גפני, עם יתר חברי הוועדה, לאמץ את הצעתו של ח"כ דב חנין (חד"ש) "להתנגד לכל קיצוץ בהשכלה הגבוהה ולכל סטייה מהמתווה הרב-שנתי עליו סוכם עם המדינה".
יו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב במועצה להשכלה גבוהה, פרופ' מנואל טרכטנברג אמר בדיון "ההשכלה הגבוהה היא מעמודי התווך של המדינה. ההי-טק נשען כולו על ההשכלה הגבוהה וכך גם העובדה שאנחנו מדינה מס' 2 בעולם בפרסי נובל לנפש. עוד היא תורמת יותר מכל דבר אחר למוביליות חברתית. הבעיות; ירידה אבסולוטית במספר חברי הסגל ועקב כך גידול ביחס סטודנטים-סגל, מה שפוגע באיכות הסטודנטים, עלייה בגיל הממוצע של הסגל ועזיבת כ-25% מהחוקרים למוסדות המובילים בחו"ל. אין דבר יותר מסוכן מסטייה מהכיוון המתוכנן באמצע הדרך". כאמור, התכנית הרב-שנתית, שאמורה להסתיים בסוף שנת הלימודים תשע"ו.
"יעדי התכנית" ציין טרכטנברג, "מעבר מהתרחבות כמותית למצוינות במחקר ובהוראה. מספר הסטודנטים גדל מאוד אך אבסולוטית התקציבים. יעדים נוספים; הנגשת ההשכלה הגבוהה לחרדים ולערבים והקמת מרכזי מצוינות. מבחינת התוספות התקציביות: בתשע"א תוספת של 620 מיליון שקל, בתשע"ז עוד 1.078 מיליארד שקל במצטבר (341 מיליון שקל בשנת התקציב עצמה) כאשר בתשע"ו התוספת צפויה לעמוד על עוד 2,030 מיליארד שקל במצטבר (370 מיליון שקל בשנת התקציב עצמה). התפלגות השימושים בתוספות התקציב: 39% לגיוס סגל נוסף והגברת המצוינות, 13% הגדלת ההשקעה בקרנות מחקר תחרותיות, 9% גידול סטודנטים באוכלוסייה הכללית, 7% הגברת הנגישות לחרדים ולערבים, 7% לשדרוג תשתיות פיזי. תקציב ההשכלה הגבוהה כיום 8.3 מיליארד שקל בתוספת שכר לימוד כ- 2 מיליארד ₪ וסה"כ מעט יותר מ- 10 מיליארד שקל".
ח"כ בועז טופורובסקי (יש עתיד) ציין כי "כל פעולה בהשכלה הגבוהה תצליח רק אם תהיה רציפה לאורך שנים. המדינה חייבת לעמוד בהסכם עליו היא חתומה מול מערכת ההשכלה הגבוהה".
ח"כ דב חנין (חד"ש) אמר "מצב ההשכלה הגבוהה בישראל גרוע. קשה להשיג משרות ואנשים בורחים לחו"ל, מצב הספריות קשה, אין מספיק רכישות, כיתות מפוצצות, מצב לימודי מדעי החברה והרוח בכי רע ומעל זה מרחפת אפשרות של קיצוץ תקציבי". חנין קרא ליו"ר הוועדה גפני לקבל החלטה ש"הוועדה מתנגדת לכל קיצוץ בהשכלה הגבוהה". כאמור, הוועדה אימצה את הצעתו של חנין.
ח"כ ראובן (רובי) ריבלין (ליכוד) אמר בדיון "אוי לנו אם נסטה מהמתווה שהוצג ע"י טרכטנברג להשכלה הגבוהה". ריבלין קרא לטרכטנברג, כמי ששימש יועץ כלכלי לממשלה, "להמליץ על סדרי עדיפויות נכון, כך שההשכלה הגבוהה לא תיפגע".
ח"כ איציק שמולי (העבודה) אמר "הסטודנטים חתמו על הסכם עם המדינה עד סוף שנת הלימודים תשע"ג, ששכר הלימוד לא יעלה. שמולי קרא לראשי האוניברסיטאות והמכללות ולות"ת, לעמוד בשותפות ולא להעלות את שכר הלימוד".
ח"כ ניסן סולמינסקי (הבית היהודי) אמר "הנושא מחייב דיון רציני. יש הרבה חורים שחורים; ונדרש בדק בית פנימי. סלומינסקי התנגד לקריאה של ח"כ חנין ואמר, "מחר יגיע שר הרווחה מדוע לא ניתן לקצץ ברווחה, אותו דבר שרי הביטחון והחינוך ואח"כ שרים אחרים. רצוי לקבל החלטה כזו כשנראה את התמונה המלאה".
נשיא האוניברסיטה העברית, פרופ' מנחם בן-ששון ציין בדיון "לא לחינם יצא ספר Start-up Nation על ישראל. אך ה- Start-Up החל בהשכלה הגבוהה. מגיעים מכל רחבי אירופה ללמוד על ההצלחה שלנו. פגיעה בתקציבי ההשכלה הגבוהה תפגע בהישגים אלו.
הפתיע בעמדה שונה, ד"ר יעקב ברגמן מהאוניברסיטה העברית: "הבעיה היסודית היא דווקא בתכנית שמתווה ות"ת והמוסדות להשכלה גבוהה, שמעוניינים להגדיל את המערכת באופן שלא רק שלא יתרום אלא יפגע במצוינות. כבר נקבע ע"י מנכ"ל האוצר בעבר, ירום אריאב, שקיומן של 7 אוניברסיטאות מחקר בישראל גדול על המשק ומיותר. עדיף למערכת, שתהיה המתמקדות מחקרית של כל מוסד בתחומי מחקר ספציפיים במקום התפרסות על כל הספקטרום, דבר שדווקא פוגע במצוינות ומפזר את המשאבים ומפחית את היעילות".