מסתננים מדרום סודן. למצולמים אין קשר לידיעה
מסתננים מדרום סודן. למצולמים אין קשר לידיעהפלאש 90
יוסף, צעיר תל אביבי, צעד אמש (שלישי) לעבר ביתו מהתחנה המרכזית הישנה בעיר והותקף בידי מסתננים שרצו לגנוב את הטלפו החכם שברשותו.


"אני חוזר דרך סמטה מוכרת שמובילה לסופו של רחוב מטלון. מדבר בטלפון, הרחוב היה מואר כמו רחוב רגיל והכל נראה כשורה.

ופתאום מאחורי גבי... תוקף אותי סודני ומנסה לקחת את האייפון", גולל יוסף את הסיפור.


הוא סיפר כי המסתנן לא הצליח בניסיון ראשון לגנוב את האייפון, "הוא חסם את הפה שלי כי צעקתי קללה כשלא הבנתי מה קרה".


תוך שניות חטף יוסף אגרוף לפנים מהמסתנן, "שם לו רגל" והפיל אותו לרצפה. "כשנפלתי לרצפה כתוצאה מהאגרוף והרגלית, עודף כספי, האייפון והארנק נפלו מכיס המעיל אותו לבשתי", תיאר.


"הוא זינק למצב שכיבה ותפס את האייפון שלי, באותו הרגע גם אני תפסתי את האייפון מהצד השני כשאני על הרצפה וכל הפה שלי מדמם. באותו הרגע הוא שקפץ לעברי,על מנת להמשיך לשדוד ולהכות", סיפר יוסף.



לאחר שבעט באזור בטנו של המסתנן, הוא נדחף לגדר בית, "בגלל שזו הייתה גדר רשת כזו, ולא חומה, הסודני מעד ונפל. הבנתי שזו הזדמנות טובה לקום עם המעט כוח שנשאר לי אחרי התקיפה ולגמור אותו במכות".



"במאית שנייה הזאת, גליתי בזווית העין שלושה סודנים רצים לעברי על מנת לגמור אותי סופית. בזמן הזה הרמתי את הארנק, קמתי, התחלתי לרוץ כשאני קולט שהם ארבעה רצים לתפוס אותי שוב. אני רץ, לא מסתכל ימינה ושמאלה, כאילו שד רץ בתוכי", כך יוסף בדף הפייסבוק שלו.


הוא המשיך לרוץ לכיוון שדרות הר ציון, ונרגע כשזיהה "מקום מבטחים" בדמות אזרחים ישראליים ותנועה סואנת. "כשסובבתי את ראשי ראיתי את הסודנים מאחוריי מתבאסים שלא נפלתי להם קורבן".


יוסף ממשיך לגולל את הסיפור בדף הפייסבוק שלו, "בזמן הריצה בלעתי המון דם, שמעתי המון צפירות ואני לא יודע איך לא נדרסתי בדרך. כשהגעתי לדירה שלי ראיתי במראה יוסף אבוד, שחשב בתמימותו שכל השיניים שלו שבורות ושחצי שפה יצאה לו מהמקום

מרוב כמויות הדם שלא חדלו ומעוצמת האגרוף והנפילה"


"הדבר האחרון שחשבתי עליו כשנכנסתי הביתה זה לצלם את עצמי. התמונה הזו שאתם רואים היא לאחר 3 שטיפות מים וגרגורי מלח.

נרגעתי, עכשיו אני במקום בטוח ויש מי שיטפל בי. אנשי הביטחון, המשטרה, הם יודעים לעשות את העבודה. כשהלכתי למשטרה, השוטר המקצועי לקח ממני פרטים, לא הגיב כאילו משהו לא מן השורה קרה ואמר לי ללכת לתחנה אחרת", מדגיש יוסף.


לדבריו, הוא לא זכה למענה ראוי מהשוטר בתחנה. "אני מעדיף לא להאשים אותו בקרירות, הוא בוודאי שומע ורואה מקרים של סודנים מידי יום. אמרתי לו שאין לי איך ללכת לשם (כשעוד כולי מדמם לו מול הפרצוף). ביקשתי שיקפיצו אותי. השוטר ענה שאין מי שיעשה זאת, מהסיבה שהם בהחלפת משמרות. אמרתי שאחכה שיהיה מישהו שיוכל לסייע לי. אז הוא אמר 'לא, עשה זאת בעצמך כשיהיה לך זמן'".



יוסף מודה לאלוקים שהציל אותו מהתקיפה, שהיתה יכולה להסתיים באסון כבד הרבה יותר, "מזלי שקלטתי שרצים אלי עוד 3 סודנים, ושהצלחתי לברוח מהם. החיים שלי היו בסכנה אתמול ואם במקרה במקומי היה מישהו אחר או בחורה או ילד. רוב הסיכויים שהם לא היו מגיבים כמוני, פשוט מחוסר יכולת. הרי מדובר ב-8 בערב, זו שעה סבירה,  שרובנו יכולים להעיד שהסתובבנו בה לא פעם לבד ברחוב".


"בתור נער בן 23 שמחשיב עצמו לציוני, שעשה צבא 3 שנים ועוד קבע. שעבר לתל אביב בשביל לעשות מוסיקה ונלחם באסרטיביות (פיזית ומנטלית) במצב המדיני שלנו ואיכשהו, בין כל אלה, מצליח להתקיים. לא אדם כזה, ולא אף אחד אחר שחי כאן צריך להגיע למצב שהחיים שלו כמעט נגמרו בגלל מסתננים", כתב יוסף.


לסיום, הוא קורא למנהלי המסעדות וחברות הניקיון לא להעסיק מסתננים, "אתם נותנים לאנשים שתוקפים, גונבים ובקרוב גם הורגים אותנו –ע-ב-ו-ד-ה- זה נקלט לכם במוח?! אתמול זה הייתי אני, מחר זה יכול להיות אתם", דברי יוסף.